עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה א
א לַמִּזְבֵּחַ. דְּמוֹקְדָה לְאַהֲדוֹרֵי פוֹקְעִין הוּא דַּאֲתָא [כְּשֵׁרִים שֶׁפָּקְעוּ. דְּמוֹקְדָה מַשְׁמַע מוֹקֵד שֶׁהָיָה לוֹ כְבָר]. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נַפְקָא לֵיהּ מֵאֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מִבָּעֵי לֵיהּ לְעִכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי חַטָּאת. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָאו מִמֵּילָא שְׁמַע מִנַּהּ דְּעִכּוּלֵי עוֹלָה מְהַדְּרִינַן. גְּמָרָא:
ב הַמִּזְבֵּחַ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ טַעֲמָא קָאָמַר, דְּהָא דְרָאוּי עַל מוֹקְדָה לֹא יֵרֵד, מִשּׁוּם קְדֻשַּׁת מִזְבֵּחַ הוּא. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מִזְבֵּחַ אַחֲרִינָא כְּתִיב, וְאִידָךְ כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג כְּשֵׁרִין. אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לַנְּסָכִים כְּשֵׁרִים גְּמוּרִין כֵּיוָן שֶׁהַזֶּבַח פָּסוּל. אֶלָּא כְּלוֹמַר כְּשֵׁרִים מִפְּסוּל עַצְמָן. תּוֹסָפוֹת: