עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ה
יב מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא, דְּאוֹ אֶצְבַּע אוֹ כְהֻנָּה בְּדָבָר הַמְעַכֵּב כַּפָּרָה. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא תַקְשֶׁה דְּהָא בִמְלִיקָה לֹא כְתִיב אֶלָּא כְהֻנָּה:
יג שָׁחַט כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לַהּ מִקְּרָא:
יד וְקָדָשִׁים כוּ'. אָמַר רָבָא אִם הוֹעִילָה לוֹ שְׁחִיטַת חוּץ לְחַיְּבוֹ כָרֵת, לֹא תוֹעִיל לְטַהֲרוֹ מִידֵי נְבֵלָה:
טו הִלְכָּךְ נְבֵלָה נַמִּי לֹא הֲווּ. רַשִׁ"י. וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּפֶרֶק ט' מִשְׁנָה ב' דְּמוֹדֶה בְעוֹף, דְּמִעוּטֵי בִּבְהֵמָה כְתִיבֵי. כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז כִּדְאָמַר בְּחֻלִּין דַּף כ', מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחְלִיד, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מִפְּנֵי שֶׁהוּא דוֹרֵס:
יז וּבַגְּמָרָא אָמְרִינַן דְּאָתְיָא בָזֶה הַכְּלָל דְּכָל שֶׁלֹּא הָיָה פְסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ. רַשִׁ"י:
יח וְשֶׁנִּסְמֵת עֵינָהּ הַיְנוּ שֶׁנֶּחְטְטָה. תּוֹסָפוֹת:
יט וּבְסִפְרָא דָרֵישׁ לַהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב מִן הָעוֹף, וְלֹא כָל הָעוֹף, פְּרָט לְשֶׁיָּבְשָׁה:
כ הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי שְׁחִיטַת קָדָשִׁים בִּפְנִים כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: