עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ג
ז וּמוֹעֲלִין. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּבְסָמוּךְ דְּאֵין מוֹעֲלִין, הָתָם בֵּין מְלִיקָה בֵין הַזָּיָה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. אֲבָל הָכָא הַאי עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה [דְּמִשְׁנָה ב'] דַּעֲלַהּ נַמִּי קָאֵי הַאי וְכֻלָּן כוּ' אַיְרֵי דְּלֹא שִׁנָּה בַמְּלִיקָה אֶלָּא בַּהַזָּיָה. [כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא מִצָּה כְלָל וּכְמַאן דְּאָמַר דְּלֹא מְעַכֵּב בְּחַטָּאת. תּוֹסָפוֹת.] וְרֵישָׁא וְסֵיפָא בַּמְּלִיקָה, וּמְצִיעֲתָא בַּהַזָּיָה. גְּמָרָא:
ח לְמַטָּה. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה בַמְּלִיקָה שֶׁלֹּא מְלָקָהּ כוּ'. שֶׁאוֹתוֹ סֵדֶר אֵינוֹ אֶלָּא לְמִצְוָה, וְאִם שִׁנָּה לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל אוֹת א', עַל כָּרְחֲךָ דְּלֹא שִׁנָּה בַּמְּלִיקָה, דְּאִם לֹא כֵן פְּסוּלָה. וְלֹא קַשְׁיָא לְמַאי תְנַן חוּץ כוּ', דִּפְשִׁיטָא דְּאֵין מוֹעֲלִין, דְּכֵיוָן דִּוְכֻלָּן אַלְּעֵיל מְהַדַּר, אִצְטְרִיךְ לַאֲפוֹקֵי וּלְמִתְנֵי חוּץ, הוֹאִיל וּלְעֵיל מִתַּנְיָא: