עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ד
טו וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְלֹא הָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ לְעִנְיַן טְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, שֶׁזֶּה הַדִּין נוֹהֵג בְּכָל הַקֳּדָשִׁים אֲפִלּוּ קַלִּים. וַאֲנִי אוֹמֵר דְּאַף יוֹצֵא לֹא הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ, מִדְּאַשְׁכְּחַן דְּמִפְסְלֵי בְּיוֹצֵא חוּץ לְחוֹמַת הָעִיר:
טז תֵּימָהּ דְּמֵהַאי טַעֲמָא הָוֵי לֵיהּ לְמֵימַר נַמִּי גַּבֵּי זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, דְּהָא לֹא כְתִיב בְּהוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְיָלְפִינַן מִדְּאִתְקַשׁ לְעוֹלָה. תּוֹסָפוֹת:
יז לֹא בַּקֶּרֶן שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא כְּלוֹמַר בַּזָּוִית. דְּעוֹלַת בְּהֵמָה נַעֲשֶׂה לְמַטָּה:
יח עַיֵּן בַּגְּמָרָא דְּצָרִיךְ לְתַרְגֵּם יִתְבְּנֵי מַדְבְּחָא. דְּמִקְדָּשָׁא מַשְׁמַע שֶׁהָיָה בַּבִּנְיָן אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה מְקֻדָּשׁ בְּדָמִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט עַיֵּן בְּסוֹף פִּרְקִין בְּפֵרוּשׁ הָרַ"ב. וְדַאֲמַרַן תְּחִלַּת, לָאו לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִם, דְּאִינְהוּ נַמִּי בָעֵי יְסוֹד. וּדְלֹא תָנֵי לְהוּ הָכָא פֵּרֵשׁ רִ"י מֵאוֹרְלֶיָינְ"שׁ נַמִּי דְּכֵיוָן דְּאַשְׁמְעִינַן בַּפְּנִימִיּוֹת וְגַם הִתְחִיל לְמִתְנֵי בַּחִיצוֹנִיּוֹת, הוּא הַדִּין בְּכֻלְּהוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: