עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א וּדְבַר תּוֹרָה דְּחַטָּאת וְאָשָׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הֵם. וְלָמַדְנוּ הָעוֹלָה לְפִי שֶׁשָּׁוָה עִם הַחַטָּאת וְאָשָׁם בִּשְׁחִיטָה וּבְקִבּוּל דָּמָהּ. הָרַמְבַּ"ם. וְתֵימַהּ, דְּלֹא כָתַב גַּם כֵּן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. וְרַשִׁ"י כְתָבָהּ. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא דַּף נ"ה:
ב אַשְׁכְּחַן בֶּן צֹאן, בֶּן בָּקָר מְנָלָן, אָמַר קְרָא וְאִם מִן הַצֹּאן, וָי"ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן. גְּמָרָא:
ג תֵּימַהּ דְּגַבֵּי חַטָּאת נַמִּי כְתִיב וְלָקַח וְנָתַן וְלֹא אָמְרִינַן מַה נְּתִינָה בְּעַצְמוֹ כוּ'. וְשֶׁמָּא הָכָא דָּרֵישׁ מִשּׁוּם דִּמְיֻתָּר דִּכְתִיב בִּמְצֹרָע עָשִׁיר וְעָנִי. וְאַף עַל גַּב דִּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרֵישׁ מִקַּמָּאֵי, אַבָּתְרָא סָמִיךְ. תּוֹסָפוֹת:
ד דִּכְתִיב כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא, מַה חַטָּאת טְעוּנָה כְּלִי אַף אָשָׁם טָעוּן כְּלִי. גְּמָרָא:
ה פַּר כוּ'. שֶׁהֵן חַטָּאוֹת, דִּכְתִיב בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת:
ו בַּצָּפוֹן. מִכֹּתֶל הַמִּזְבֵּחַ צְפוֹנִי עַד כֹּתֶל הָעֲזָרָה. וְהוּא שִׁשִּׁים אַמָּה וָחֵצִי, וְכָל שֶׁכְּנֶגֶד הָרֹחַב הַזֶּה מִכֹּתֶל הָאוּלָם עַד הַכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי וְהוּא שִׁבְעִים אַמָּה אַמָּה. הָרַמְבַּ"ם:
ז טָעוּן. לְשׁוֹן צֹרֶךְ:
ח וּבְפָרִים הַנִּשְׂרָפִים דְּמִשְׁנָה ב' כְּתִיב לִפְנֵי ה' אֶת פְּנֵי פָרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ [וַיִּקְרָא ד]: