עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ג הַקֹּמֶץ. וְאִי קַשְׁיָא פְּשִׁיטָא דְּקֹמֶץ לֹא מִחַיַּב עֲלֵיהּ כָּרֵת מִשּׁוּם פִּגּוּל דְּהָא אִי אָכַל מִנֵּיהּ פָּקַע לֵיהּ פִּגּוּלֵיהּ שֶׁהֲרֵי לֹא קָרַב הַמַּתִּיר. תָּרֵיץ, כְּגוֹן שֶׁהֻצַּת הָאוּר בְּרֻבּוֹ דַּחֲשִׁיב כְּמַאן דְּקָרֵב כוּ'. רַשִׁ"י:
ד דְּאֵין לָהּ מַתִּיר בַּעֲבוֹדַת הַמִּזְבֵּחַ, דְּאַף עַל גַּב דִּקְמִיצַת הַקְּמִיצָה קוֹדֶמֶת, הַקְטָרָה דִקְמִיצָה לֹא מִחַיְּבָה שֶׁתִּקְדּוֹם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה רַשִׁ"י. וְטַעְמַיְהוּ, דִּבְמִנְחַת כֹּהֵן חוֹטֵא פָּלֵיג רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דִּמְנָחוֹת, וּסְבִירָא לֵיהּ דְּנִקְמֶצֶת:
ו רַשִׁ"י. וְלֹא יָדַעְנָא לְמַאי נַפְקָא מִנַּהּ פֵּרְשׁוּ כָּךְ בְּכָאן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְלִי נִרְאֶה דְּקָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ עַל הַשִּׁירַיִם אֵינוֹ חַיָּב, דְּלֹא תֵימָא דְּדָמֵי לְשִׁירַיִם דְּמִנְחָה דְּקֹמֶץ מַתִּירוֹ הוּא הַדִּין כָּאן הַנְּתִינָה עַל הַמְצֹרָע מַתִּירוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
ז רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. נִרְאֶה דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּהָכָא הוּא רַבָּנָן דִּלְעֵיל גַּבֵּי נְסָכִים. וְקָשֶׁה אַמַּאי לֹא עֵרַב דְּתַרְוַיְהוּ חַד טַעֲמָא הוּא. תּוֹסָפוֹת. וְאֶפְשָׁר מִשּׁוּם דְּלֹא דָמוּ לְאִינָךְ בְּמַאי שֶׁאֵין שְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. וּבָזֶה לֹא קַשְׁיָא קֻשְׁיָתִי דִלְעֵיל [אוֹת ו]:
ח מַתִּירִים. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לָהּ: