עיקר תוספות יום טוב על משנה זבחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א זָר. הָא דְּלֹא תָנֵי בַעַל מוּם וּשְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בְּהוּ חִלּוּל בְּהֶדְיָא. תּוֹסָפוֹת:
ב דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעוֹטֵי מַאי כוּ', אֶלָּא הָכִי קָאָמַר וְיִנָּזְרוּ הַכֹּהֲנִים, יִתְרַחֲקוּ מִטֻּמְאָה. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אַף הֵם יִנָּזְרוּ [לִמֵּד עַל הַזָּר] כוּ'. גְּמָרָא:
ג שֶׁכָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה וַתִּקְרֶאנָה אוֹתִי כָּאֵלֶה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם. הָרַמְבַּ"ם. וּמִדְּאָסוּר בַּאֲכִילָה יָלְפִינַן בְּקַל וָחֹמֶר שֶׁאִם עָבַד חִלֵּל:
ד טְבוּל יוֹם. דְּשֶׁרֶץ וּדְמֵת וּשְׁאָר טֻמְאוֹת שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לְקָרְבָּן. רַשִׁ"י:
ה וּכְלוֹמַר וְטָהֵר, מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו מְחֻסַּר בְּגָדִים. דְּאָמַר קְרָא וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט וְגוֹ' וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם, בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶם. גְּמָרָא:
ז דִּכְתִיב וְעָרְכוּ בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַנְּתָחִים, הַכֹּהֲנִים בְּכִהֻנָּן, מִכָּאן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל וְעָבַד, עֲבוֹדָתוֹ פְסוּלָה. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח כְּלוֹמַר כָּפוּף, שֶׁמֵּנִיחַ יָדָיו כוּ' וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ עוֹמֵד. אֲבָל יוֹשֵׁב לֹא, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, דִּכְתִיב אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אִתְקוּשׁ קִדּוּשׁ לְשֵׁרוּת:
ט עָרֵל. כֹּהֵן שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה. רַשִׁ"י:
י דְּמִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא דְּבֶן נֵכָר שֶׁעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְסוּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לַקְּרָא. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא טָמֵא. זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי, דְּהָא כְּבָר תָּנֵי טְבוּל יוֹם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, שֶׁהֲרֵי דָּוִד קִדְּשָׁהּ, כְּדִכְתִיב כִּי קִדֵּשׁ דָּוִד וְכוּ', וּכְלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין, דִּכְתִיב וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אוֹתָם [בְּמִדְבָּר ז]. רַשִׁ"י:
יג בֵּין כֹּהֵן לַכְּלִי שָׁרֵת בְּקַבָּלַת הַדָּם, כְּדִכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן. רַשִׁ"י:
יד רַגְלֵי כוּ'. דְּעַל גַּבֵּי אָדָם לֹא שְׁכִיחַ כְּמוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה:
טו וַחֲכָמִים לְמֵדִין יָד מֵאֶצְבַּע. הָרַמְבַּ"ם:
טז הַכֶּבֶשׁ. שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם מַתַּן דָּמִים. אוֹ בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד. רַשִׁ"י:
יז אִי הָכִי בָשָׂר נַמִּי. אָמַר קְרָא לְכַפֵּר, לְכַפָּרָה נְתַתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן מִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ג', דְּאַסֵּיפָא הַנִּתָּנִין לְמַטָּה כוּ' וְנִתָּנִים בִּפְנִים נַמִּי קָאֵי:
יח אוֹ אֶל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּפֶרֶק ה' מִן הַמַּסֶּכְתָּא הַזֹּאת. הָרַמְבַּ"ם:
יט וּבַגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא דְּאֵין בּוֹ כָּרֵת, דְּכִי כְתִיב כָּרֵת בְּאוֹכֵל מִפִּגּוּל שֶׁנִּתְפַּגֵּל בְּמַחֲשָׁבָה, כְּדִלְקַמָּן, וּמְשָׁנִינַן דְּהָכִי קָאָמַר, אִם נָתַן בְּמַחֲשָׁבָה דְחוּץ לִזְמַנּוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת, דְּמַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל לֹא חָיְלָא, הוֹאִיל וְלֹא שָׁרִינַן בָּשָׂר בַּאֲכִילָה: