עיקר תוספות יום טוב על משנה הוריות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
י הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. וּבְמַסְּקָנָא לֹא קָאֵי. אֶלָּא אִי אִיכָּא כֻּלָּם [סַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד] הַוְיָא הוֹרָאָה [אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹרוּ כָּל אוֹתָן שֶׁיָּשְׁבוּ לְהוֹרוֹת. רַשִׁ"י], אִי לֹא לֹא. וְהַיְנוּ דִתְנַן וְאָמַר לָהֶם טוֹעִין אַתֶּם, דְּאִי לֹא אֲמַר הָכִי, כֵּיוָן דְּכֻלָּם הָיוּ, הֲוֵי שִׁגְגַת בֵּית דִּין:
יא שֶׁלֹּא כוּ'. וַאֲפִלּוּ הָיָה מִנְיָנָם שָׁלֵם, רוֹצֶה לוֹמַר שִׁבְעִים וְאֶחָד. הָרַמְבַּ"ם. וְטַעֲמָא, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לָהֶם לִלְמֹד וְלֹא לָמְדוּ. וְהַיְנוּ טַעֲמָא נַמִּי בְּטָעוּ בְּדָבָר שֶׁהַצְּדוֹקִים מוֹדִין בּוֹ. גְּמָרָא:
יב זָקֵן. הַיְנוּ שֶׁשָּׁכַח כְּבָר צַעַר גִּדּוּל בָּנִים וְאֵינוֹ רַחֲמָנִי. רַשִׁ"י:
יג מְבִיאִין כוּ'. רַבִּי מֵאִיר כִּדְאִית לֵיהּ, וְרַבִּי יְהוּדָה כִדְאִית לֵיהּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן כִּדְאִית לֵיהּ בְּמַתְנִיתִין כְּדִלְקַמָּן. רַשִׁ"י:
יד וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י, וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ כְּתִיב, דְּבָעִינַן שׁוֹגְגִין בְּבֵית דִּין: