עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג
משנה א
א אִיכָּא דְמוֹקֵי הָכִי בַּיְרוּשַׁלְמִי. וְעַיֵּן בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְעֵרוּבִין:
ב מֵימְרָא אָמַר רַב הוּנָא תָּנָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מַאֲכִילִין וְכוּ':
ג וּבְחִבּוּר הָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה שֶׁחָזַר בּוֹ וְאֵין לְחַלֵּק בֵּין אֲכִילָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת לַאֲכִילָה בְּבֵיתוֹ. וְכֵן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב מוֹכִיחַ מֵהַגְּמָרָא (דְּכָל שֶׁכֵּן) מִדְּאָמְרִינַן מִגּוֹ דְּאִי בָעֵי מַפְקִיר לְנִכְסֵיהּ וַהֲרֵי בְּבֵיתוֹ אוֹכֵל, אֶלָּא עַל כָּרְחֲךָ דְּאֵין לְחַלֵּק:
משנה ב
ד מְסַיֵּם הָרַ"שׁ דִּתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְמַעַשְׂרוֹת יָרָק הַנֶּאֱגָד מִשֶּׁיֵּאָגֵד. וְקֹדֶם לָכֵן כִּי מַשְׁלִיךְ הֲרֵי מַפְקִירוֹ וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת:
ה וְנִמְלַךְ. חָזַר בַּעֲצָתוֹ, תַּרְגּוּם אִיעָצְךָ אַמְלְכִינָךְ:
ו וּלְטַעֲמֵיהּ אָזֵיל שֶׁפָּסַק כְּמַאן דְּאָמַר פֶּרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין שֶׁכָּל שֶׁדַּרְכּוֹ בְּהַגְבָּהָה אֵינוֹ נִקְנֶה אֶלָּא בְּהַגְבָּהָה. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. בַּיְרוּשַׁלְמִי וְלֹא נִמְצָא עוֹשֶׂה תַּקָּלָה לַבָּאִין אַחֲרָיו, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּסְבְּרוּ הַכֹּל דְּמַאי וְיַפְרִישׁוּ מַה שֶּׁתִּקֵּן זֶה שֶׁהוּא פָּטוּר עַל הַשְּׁאָר שֶׁהוּא חַיָּב וְהַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה אוֹתָן צִבּוּר לְפָנָיו וְיִקְבְּעֵם לְתוֹךְ פֵּרוֹתָיו:
משנה ג
ח בַּדֶּרֶךְ. וְנִקְבְּעוּ לְמַעֲשֵׂר:
ט לְהַצְנִיע. לִשְׁמֹר וְלִגְנֹז כְּמוֹ וְהַצְנֵעַ לֶכֶת:
י עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. וְכָל שֶׁכֵּן אִם יֹאכְלֵם בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, דְּהָא בְּהֻקְבְּעוּ לְמַעֲשֵׂר עָסְקִינַן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. אֶלָּא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן אָסוּר:
יא שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ. כִּי הוּא מֻתָּר לוֹ לִשְׁלֹחַ טֶבֶל וּלְהוֹדִיעַ לְמִי שֶׁיִּשְׁלְחֶנּוּ שֶׁהוּא טֶבֶל וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ רַבִּי יוֹסֵי שֶׁמָּא אִם נַתִּיר לוֹ יִשְׁלַח לוֹ וְלֹא יוֹדִיעֶנּוּ. הָרַ"מ. וּמִזֶּה מוּבָן הַטַּעַם שֶׁמּוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי שֶׁבִּדְמַאי אָסוּר, דְּמִשּׁוּם דְּקִיל יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא יוֹדִיעֶנּוּ:
משנה ד
יב מַיְרֵי בְּמַפְקִיד חֻלִּין מְתֻקָּנִים:
משנה ה
יג וְצָרִיךְ עִיּוּן דִּלְעֵיל בְּטוֹחֵן עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנֶּחְשַׁד לְהַחְלִיף בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל נַמִּי הֲוֵי לָן לְמֵיחַשׁ כָּזֶה. וְאֶפְשָׁר כֵּיוָן שֶׁיַּד הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶמְצַע וְהֶחָבֵר אֵינוֹ מוֹצִיא מִיָּדוֹ לְיַד יִשְׂרָאֵל לֹא הֲוֵי בִּכְלָל כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד וּבְהָא פְּלִיגֵי, דְּרַבָּנָן סָבְרֵי דִּלְטוֹבָה מִתְכַּוֶּנֶת. אֲבָל אִי יָדְעִינַן דְּלִגְזֹל מְכַוֶּנֶת מוֹדוּ רַבָּנָן:
טו אֶת הַמִּתְקַלְקֵל. וְגַבֵּי פֻּנְדָּקִית לֹא תָנֵי הַמִּתְקַלְקֵל, לְפִי שֶׁאַכְסְנַאי תָּמִיד סוֹמֵךְ עַל הַפֻּנְדָּקִית, לְפִיכָךְ חוֹשֶׁשֶׁת בְּיוֹתֵר. רַשִׁ"י: