עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ד
יג שְׁלֹשָׁה. מִנְיָנָא לְמִעוּטֵי גֵט יָשָׁן דְּתִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה. וּלְמִעוּטֵי שְׁלוֹם מַלְכוּת דְּהַוָּלָד מַמְזֵר אַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר, אִי נַמִּי לְרַבָּנָן דְּתֵצֵא. גְּמָרָא:
יד כָּשֵׁר. וּמַה שֶׁהֵקֵלּוּ בִּשְׁלֹשָׁה גִטִּין הַלָּלוּ מִבִּשְׁאָר גִּטִּין פְּסוּלִין. הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּדָבָר הַנּוֹהֵג בְּגִטִּין וְלֹא בִּשְׁטָרוֹת הֶחְמִירוּ יוֹתֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לְהַשְׁווֹת גִּטִּין לִשְׁטָרוֹת כוּ'. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִתְקַן בְּגִטִּין בִּלְבַד אֶלָּא גִּטִּין וּשְׁטָרוֹת שָׁוִים בָּהֶם הֵקֵלּוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו וְאֵין כוּ'. טַעֲמָא דְפָסוּל מִשּׁוּם שֶׁיּוּכַל לִכְתֹּב הַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְהָוֵי כְאֵין בּוֹ זְמַן דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יְחַפֶּה. וְאִי נַמִּי מִשּׁוּם פֵּירֵי וַדַּאי דְּהַבַּעַל אֵינוֹ נֶאֱמָן (הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב קִצֵּר, וְעַיֵּן בַּתּוֹסְפוֹת בַּאֲרִיכוּת), וּלְכָךְ פְּסָלוּהוּ, דְּלִפְעָמִים תַּפְסִיד הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא כְדִין כְּשֶׁיִּכְתֹּב יוֹם שֶׁעָמַד בּוֹ וְלֹא יַקְדִּים הַזְּמַן, וְהִיא לֹא תוּכַל לִטְרֹף לְפִי שֶׁאָנוּ חוֹשְׁדִים אוֹתוֹ שֶׁהִקְדִּים הַזְּמַן, וּלְכָךְ פְּסָלוּהוּ דְּהַשְׁתָּא לֹא תִטְרֹף הָאִשָּׁה מִזְּמַן הַכָּתוּב כֵּיוָן שֶׁהַגֵּט פָּסוּל. דְּדַוְקָא בְּגֵט כָּשֵׁר גּוֹבָה מִיּוֹם הַכְּתִיבָה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן עוֹד:
טז עֵד אֶחָד. נִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין דְּאֵין בּוֹ זְמַן, אֶלָּא לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ בּוֹ זְמַן לֹא תִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה:
יז הֲרֵי כוּ'. לְמִעוּטֵי הָא דְּתַנְיָא הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם נְתָנוֹ לָהּ וְלֹא אָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח עֵדִים. וְאֵינוֹ כְּתַב יָדוֹ, כָּשֵׁר לִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה:
יט וְגוֹבָה כוּ'. הָכִי קָאָמַר, וְאִם שְׁטָר הוּא גּוֹבָה כוּ', דְּרַבִּי אֶלְעָזָר סְבִירָא לֵיהּ עֵדֵי מְסִירָה כָרְתֵי בֵּין בְּגִטִּין בֵּין בִּשְׁטָרוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: