עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ג
ז אִם מַתִּי כוּ'. בָּרִיא שֶׁאָמַר אִם מַתִּי. חוֹלֶה שֶׁאָמַר אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה. הָרַמְבַּ"ם:
ח שֶׁכֵּן הַדִּין בְּכָל הַתְּנָאִים, שֶׁהָאוֹמֵר הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם אֶעֱשֶׂה דָבָר פְּלוֹנִי אִם לֹא אֶעֱשֶׂה, אֵין הַגֵּט חָל אֶלָּא מֵאוֹתוֹ זְמַן וָאֵילָךְ, כְּדִתְנַן לְקַמָּן מִשְׁנָה ח', הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵּט. הָרַ"ן וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט לְאַחַר מִיתָה. לֹא הֲוָה זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם מַתִּי כוּ', נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לְאַחַר מִיתָה וְלֹא אָמַר כְּלוּם:
י לֹא כוּ'. וּדְלֹא כְּרַבִּי יוֹסֵי דְמִשְׁנָה ז' פֶּרֶק ח' דְּבָבָא בַתְרָא, דְּאָמַר זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו וַאֲפִלּוּ לֹא אָמַר מֵהַיּוֹם כְּמַאן דְּאָמַר דָּמֵי. גְּמָרָא. דִּבְגִטִּין לֹא חָיְשִׁינַן לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:
יא מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי. דְּאִי מַתִּי שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת מַשְׁמַע. מַשְׁמַע כְּמֵעַכְשָׁיו, וּמַשְׁמַע כִּלְאַחַר מִיתָה. אָמַר לָהּ מֵהַיּוֹם, כְּמַאן דְּאָמַר לָהּ מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי, לֹא אָמַר לָהּ מֵהַיּוֹם כְּמַאן דְּאָמַר לָהּ לְאַחַר מִיתָה דָּמֵי. גְּמָרָא: