עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ט
לד הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא. הָכִי גָרְסִינַן בִּסְפָרִים מְדֻיָּקִים, וְזוֹ הִיא גִרְסַת הָרַמְבַּ"ם. וּמְפֹרָשׁ כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ אֵין קִנְיָן לְנָכְרִי בָּאָרֶץ לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, לְפִיכָךְ לָקַח מִן הַנָּכְרִי יָבִיא מִן הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁרָאוּ חֲכָמִים שֶׁהָיוּ מִתְיַקְּרִין בִּלְקִיחָתָן מִן הַנָּכְרִי הִתְקִינוּ שֶׁהַלּוֹקֵחַ מִן הַנָּכְרִים לֹא יָבִיא בִכּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּאֵר לוֹ שֶׁיָּרְדָה מִקְּדֻשָּׁתָהּ וְלֹא יִתְאַוּוּ לִקְנוֹת מֵהֶם. וּכְשֶׁרָאוּ גַּם כֵּן שֶׁזֶּה גוֹרֵם שֶׁתִּשָּׁאֵר בְּיַד הַנָּכְרִי וְתִשְׁתַּקֵּעַ בְּיָדָם, הִתְקִינוּ שֶׁהַלּוֹקֵחַ מֵהֶם יָבִיא כְּדֵי שֶׁיֵּדַע שֶׁלֹּא הָיָה קִנְיָן לַנָּכְרִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קִנְיָן גָּמוּר, וּלְכָךְ יִשְׁתַּדֵּל בְּפִדְיוֹן זֶה הַקַּרְקַע מִיָּדוֹ, לְפִי שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ וּבְמַתָּנוֹת יְדוּעוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לה הָכִי גָרְסִינַן בַּמִּשְׁנָה. וְלֹא גָרְסִינַן וְחָזַר וּלְקָחָהּ כוּ'. וְכֵן הוּא גִרְסַת רַשִׁ"י. וְלֹא מְפָרֵשׁ לְאוֹקִימְתָּא דִּתְרֵי תַקָּנוֹת הָיוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, דְּכָל זֶה לְמַאן דְּאָמַר לֹא הָיָה קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים כוּ'. אֲבָל הָרַ"ב פָּסַק כְּמַאן דְּאָמַר דְּיֵשׁ קִנְיָן, וּמְפָרֵשׁ לְמִשְׁנָתֵנוּ אַלִּיבָּא דְהִלְכָתָא וְאֵין צָרִיךְ לָאוֹקִימְתָּא הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל: