עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ז
כד וְנִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא בָא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמַר כֵּן בִּשְׁעַת גֵּרוּשִׁין, דְּאִם כֵּן בְּמוֹצִיא מִשּׁוּם שֵׁם רָע נַמִּי הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ כֵּן. אֶלָּא שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מַאי אִכְפַּת לֵיהּ בְּאִם נָדְרָה, וְקָאָמַר שֶׁהוּא אוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:
כה לָאו דַּוְקָא, דְּהָא לֹא הִתְנָה בְכָךְ, אֶלָּא לַעַז בְּעָלְמָא. וְכֵן כָּתַב הָרִ"י:
כו אֲבָל לְקִלְקוּלָא לֹא חָיֵישׁ הָכָא, דִּבְצָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּבְאֵינוֹ צָרִיךְ סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי מֵאִיר. גְּמָרָא:
כז נִרְאֶה לִי דְּרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ בְּמִשְׁנָה ז' פֶּרֶק י"א דִּנְדָרִים, בְּאוֹמֵר לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הֲוָה לֵיהּ לְהָפֵר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבָּנָן דְּהָתָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כח בַּגְּמָרָא, פְּשִׁיטָא מַאי נֵחוּשׁ לָהּ, מַהוּ דְּתֵימָא לִגְזֹר מִשּׁוּם דְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר הַנּוֹדֵר כְּאִלּוּ בָּנָה בָּמָה וְהַמְקַיְּמוֹ כְּמוֹ שֶׁהִקְרִיב עָלֶיהָ קָרְבָּן, וְהַאי כֵּיוָן דְּקִיֵּם נִדְרוֹ נִקְנְסֵיהּ מִלְּהַחְזִיר, קָא מַשְׁמַע לָן: