עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ז
כד כֵּיוָן דְּמִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הוּא דִלְדִידְהוּ יָהֵיב לְהוּ אַסָּחֵי לְהוּ שְׁאָר כֹּהֲנִים דַּעְתַּיְהוּ וְהָוֵי כְּמַאן דְּמָטוּ לִידַיְהוּ דְּהָנֵי. רַשִׁ"י וְהָרַ"ן. וּבַהַגָּהוֹת אָשְׁרִי יָהֵיב טַעֲמָא מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְמַתָּנָה מֻעֶטֶת וְאָסוּר לַחֲזֹר בּוֹ:
כה וַאֲפִלּוּ לֹא יָרַשׁ אֶלָּא מְלֹא מַחַט, מִשּׁוּם דְּגוֹבֶה וְחוֹזֵר וְגוֹבֶה. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו בֵּית דִּין. עַל מְנָת שֶׁיַּפְרִישׁ עַל מָעוֹת אֵלּוּ מֵחֶלְקָם. הָרַמְבַּ"ם:
כז אֵינוֹ צָרִיךְ כוּ'. דְּהָיָה כֹּחַ בְּיַד בֵּית דִּין לְהָטִיל חוֹב זֶה עַל הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיָּה, לְפִי שֶׁתַּקָּנָתָם הוּא שֶׁיִּמְצְאוּ מָעוֹת לַהַלְוָאָה. רַשִׁ"י. אֲבָל עַל הֶעָנִי שֶׁהֶעֱשִׁיר לֹא עָבְדוּ תַּקַּנְתָּא, דְּלָא שְׁכִיחַ: