עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ד
יח וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וּמַשְׁמַע דְּאִלּוּ אָבְדָה דִבְסֵיפָא הַיְנוּ שֶׁטָּבְעָה. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל פִּי כֵן נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי חַיִּים דְּשֶׁמָּא יָצָא, (כִּדְאִיתָא בִּיבָמוֹת פט"ז מ"ד) דִּסְתָם יָם מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם:
יט לֵהָרֵג. בַּגְּמָרָא אִיכָּא תְּרֵי לִישְׁנֵי, לְחַד לִישָׁנָא דַוְקָא בְּבֵית דִּין נָכְרִים, אֲבָל בְּבֵית דִּין יִשְׂרָאֵל אֵין נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי חַיִּים (וְהוּא דַעַת הָרַמְבַּ"ם). וּלְאִידָךְ לִישָׁנָא דַוְקָא בְּבֵית דִּין יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי חַיִּים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ בַּת יִשְׂרָאֵל כוּ'. וְכָל שֶׁכֵּן לְאִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ. וְאִם הָיָה גֵט אֶחָד מֵהֶם בְּיַד הַשָּׁלִיחַ אֵינוֹ נוֹתְנוֹ לְאִשְׁתּוֹ, וְאִם נוֹתְנוֹ לָהּ הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם: