עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ו
לג שֶׁלֹּא כוּ'. דְּיָכוֹל לוֹמַר לְעַבְדּוֹ עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנְךָ. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אֶלָּא חֲזֹר עַל הַפְּתָחִים. וּמְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם, שֶׁיִּשְׂרָאֵלִים מְצֻוִּים לְהַחֲיוֹת עֲבָדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם:
לד הַתְּרוּמָה. וְעֶבֶד יִשְׂרָאֵל מַפְסִידוֹ מִשִּׁפְחָה כְנַעֲנִית. וְאַף עַל גַּב דְּמַתִּירוֹ בְּבַת חוֹרִין, עַבְדָּא בְּהֶפְקֵרָא נִיחָא לֵיהּ זִילָא לֵיהּ לְזַלְזֵל בָּהּ לְכָל תַּאֲוָתוֹ וּמִתְנַהֶגֶת עִמּוֹ בִּפְרִיצוּת. וְרַבָּנָן, הָא דְמַתִּירוֹ בְּבַת חוֹרִין עֲדִיפָא לְהוּ. גְּמָרָא:
לה וּקְצָת קָשֶׁה, דְּאַף עַל גַּב דִּבְהֵמָה נַמִּי אוֹכֶלֶת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאִם יִהְיֶה בֶּן חוֹרִין לֹא יֹאכַל, הָוֵי זְכוּת מַה שֶּׁאוֹכֵל עַכְשָׁיו. וּבַגְּמָרָא הָכִי אִיתָא מִפְּנֵי כוּ', דְּאִי בָּעֵי שָׁקִיל אַרְבָּעָה זוּזִי מִיִּשְׂרָאֵל וּפָסֵיל לֵיהּ כָּל הֵיכִי דְּאִיתֵיהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:
לו תְּנוּ. גָּרְסִינַן וְלֹא גָרְסִינַן תֵּן. שֶׁלֹּא מְסָרוֹ לְיַד שָׁלִיחַ בְּחַיָּיו, לְפִיכָךְ לֹא נֶחְלְקוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לוֹמַר שֶׁמִּשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה זָכָה לוֹ הַשָּׁלִיחַ לָעֶבֶד לִהְיוֹת מְשֻׁחְרָר. רַשִׁ"י:
לז וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁמָּא מָנֶה קָבוּר בַּקַּרְקַע יֵשׁ לוֹ וְהַהוּא דְיָהִיב לֵיהּ: