עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
טו אֵינוֹ צָרִיךְ כוּ'. דְּמִשּׁוּם עִגּוּנָא הֵקֵלּוּ וְלֹא הִצְרִיכוּ קִיּוּם כָּל שֶׁלֹּא עִרְעֵר. תּוֹסָפוֹת:
טז דְּאִי לֹא תֵּימַהּ הָכִי הָא קָיְמָא לָן (כְּתֻבּוֹת פ"ב מ"ח) דְּאֵין עִרְעוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. וְאֶלָּא תְּרֵי, תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ, מַה חָזִית דִּסְמוֹךְ אַהָנֵי, סְמוֹךְ אַהָנֵי, וְאוֹקְמַהּ בְּחֶזְקַת אֵשֶׁת אִישׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז מִשּׁוּם דְּלֹא קְבִיעֵי בֵית דִּין וְלֹא שְׁכִיחֵי שַׁיָּרוֹת:
יח מִשּׁוּם דְּקָיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר דְּטַעְמָא מִשּׁוּם קִיּוּם הוּא:
יט דִּלְאַחַר נְתִינָה תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר מָצֵי לְמֵימַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. הָרַ"ן:
כ עֵדִים. דְּקָיְמָא לָן עֵדֵי מְסִירָה כָרְתֵי:
כא יִתְקַיֵּם. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא לְמַאן דְּאָמַר דְּלֹא בְקִיאֵי כוּ' דְּהָכָא לְאַחַר שֶׁלָּמְדוּ, כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּהָ לַדְּרָשָׁא דְּלִשְׁמָהּ. וַאֲפִלּוּ הָכִי בְּיָכוֹל צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם, דְּלֹא עָקְרוּ לְתַקַּנְתַּיְהוּ כוּ'. אֲבָל פִּקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ מִלְּתָא דְלָא שְׁכִיחַ הִיא וְלֹא גָזְרוּ בָּהּ רַבָּנָן: