עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה א
א דִּכְתִיב (תְּהִלִּים לד) גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי. אִי נַמִּי (דְּבָרִים לב) כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. גְּמָרָא:
ב כְּלוֹמַר וּלְהָכִי מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי, וּמִשּׁוּם הָכִי חָזֵי לֵיהּ וְלֹא הֲוֵי אֲכִילָה בַּעֲבֵרָה, דְּאִי בָעֵי מַפְקִיר לְנִכְסֵיהּ וְחָזוּ לֵיהּ. גְּמָרָא:
ג וְאַף עַל גַּב דְּהַכָּתוּב צוֹוֵחַ (מְלָכִים ב יז) אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עוֹבְדִים, בְּאֹרֶךְ הַיָּמִים לָמְדוּ תּוֹרָה וְקִבְּלוּהָ עַל פְּשׁוּטָהּ. הָרַמְבַּ"ם:
ד דְּמִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא דּוּמְיָא דְהַיּוֹצֵא הַשָּׂדֶה. הָרִ"י:
ה וּכְתִיב גַּבֵּי לְוִיִּם מִכֹּל מַעַשְׂרוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ תְּרוּמָה. כָּל צַד תְּרוּמָה שֶׁבּוֹ תָּרִימוּ. וְהָכָא אִידְגָן וְחָלָה עָלָיו רְשׁוּת כֹּהֵן דִּכְתִיב גַּבֵּיהּ רֵאשִׁית דְּגָנְךָ. גְּמָרָא. וּבְעוֹדוֹ בַשִּׁבֳּלִים דְּלֹא אִידְגָן לֹא חָלָה עָלָיו רְשׁוּת כֹּהֵן וּפָטוּר הַלֵּוִי כְּדִלְעֵיל, וּמִשּׁוּם הָכִי הָכָא דְּחָל עָלָיו כְּבָר חִיּוּב תְּרוּמָה גְדוֹלָה כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נִטְּלָה. אַף עַל גַּב דִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר נִטְּלָה קָרֵי לֵיהּ לֹא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ. וּלְעֵיל דְּלֹא חָל חִיּוּבָא, כְּשֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר קָרֵי לֵיהּ נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ אַף עַל גַּב דְּהַתְּרוּמָה גְדוֹלָה לֹא נִטְּלָה. הָרִ"י:
ו אֵין מְזַמְּנִין. אִיכָּא מֵרַבְוָתָא דְסָבְרֵי דְּדַוְקָא נָקִיט מְזַמְּנִים. דְּאִלּוּ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין מְבָרֵךְ דְּהָא נֶהֱנֶה. וְאִיכָּא דְסָבְרֵי דְּאַף בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין אֵין מְבָרֵךְ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה':