עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ג כְּלוֹמַר כֵּיוָן דְּבִלְשׁוֹן שְׁמִיעָה הוֹצִיא הַכָּתוּב, שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו, וּכְאִלּוּ כְּתִיב הַשְׁמַע:
ד וְלֹא דִקְדֵּק. וְלִמַּדְתֶּם, שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדְךָ תָּם, לִתֵּן רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים. גְּמָרָא:
ה וּלְעוֹלָם בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת יֵשׁ לְדַקְדֵּק:
ו וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא קָפִּיד אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה:
ז מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין לְעוֹלָם וָעֶד לִוְאָהַבְתָּ. אִם כֵּן זֶהוּ הֶפְסֵק הָרִאשׁוֹן שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר לוֹ. וּמֵאַחַר שֶּׁבָּרוּר לוֹ שֶׁכְּבָר קָרָא פָּרָשָׁה אַחַת מִקְּרִיאַת שְׁמַע, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא קָרָא עַד לְעוֹלָם וָעֶד, וּלְכָךְ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַתְחִיל מִתְּחִלַּת שְׁמַע. בֵּית יוֹסֵף:
ח וְגַם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קָרָא כְּלוּם מֵהַפֶּרֶק, אֲבָל מַה שֶּׁבָּרִי לוֹ שֶׁקָּרָא אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא עוֹד:
ט הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, אֲבָל בֵּין וּקְשַׁרְתָּם לְוּקְשַׁרְתֶּם אֵין לִטְעוֹת דְקַמָּא קָמָץ וְטַעֲמוֹ מַאֲרִיךְ, וְתִנְיָן פָּתוּחַ וְטַעֲמוֹ אַזְלָא: