עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ח
כ מְקֻלְקָלִין. דְּאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם, כֵּיוָן דְּאֵין יָכוֹל לְהַכִּיר אֵיזֶה קָדַם מַשֶּׁהוּ לַחֲבֵרוֹ, וְנִתְכַּוֵּן לִקְרוֹת שְׁנֵיהֶם עֲשִׂירִי וּבְבַת אַחַת קְרָאָם, לֹא דָמֵי לְקָרָא עֲשִׂירִי עֲשִׂירִי וְאַחַר כָּךְ הָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי. תּוֹסָפוֹת:
כא שְׁלָמִים. יָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
כב דִּתְמוּרַת בְּכוֹר קְרֵבָה. כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ג' דִּתְמוּרָה. וּלְפִיכָךְ הָאַחַד עָשָׂר עַצְמוֹ הוּא תְמוּרָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה תְמוּרָה:
כג אַחַד עָשָׂר כוּ'. אֲבָל תְּשִׁיעִי נֶאֱכָל בְּמוּמוֹ, דְּאַכַּתִּי לֹא אִבָּרַר לֵיהּ עֲשִׂירִי. גְּמָרָא. וְעַיֵּן עוֹד:
כד הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי יָצָא עֲשִׂירִי וְלֹא דִבֵּר, דַּעֲשִׂירִי מֵאֵלָיו קֹדֶשׁ. גְּמָרָא:
סוף הספר