עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ג
ט וְנָקַט הָאָב מִשּׁוּם סֵיפָא דְבָעֵי לְמִתְנֵי מֵת הָאָב. רַשִׁ"י:
י נָתְנוּ. כְּלוֹמַר כַּדִּין נָתְנוּ. שֶׁהֲרֵי כָּל שֶׁלֹּא חָלְקוּ הֲרֵי הַחוֹב עַל הַנְּכָסִים אַף לְרַבִּי מֵאִיר, וּמְחֻיָּבִים לָתֵת:
יא וְתֵימַהּ, דְּרַבִּי מֵאִיר אִית לֵיהּ בְּרֵרָה [בִּדְמַאי פ"ז מ"ד]. וְיֵשׁ לְחַלֵּק בִּבְרֵרָה הֵיכָא דְמַתְנֵי בְּפֵרוּשׁ כְּגוֹן שְׁנֵי לֻגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְאִיכָּא לְמֵידַק טוּבָא, דְּהָא בְמִשְׁנָה ו' מְפָרֵשׁ דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִלְוֶה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא וְטָרֵיף מִמְּשַׁעְבְּדֵי, וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי מֵאִיר דְּלָקוֹחוֹת הֵן, גָּבֵי. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְטַעֲמָא דְרַבִּי יְהוּדָה דְהָכָא נַמִּי מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא. וְעוֹד קָשֶׁה הִלְכָתָא אַהִלְכָתָא דִדְמַאי [שָׁם] דְּבִדְאוֹרַיְתָא אֵין בְּרֵרָה. וְעוֹד קָשֶׁה דִלְקַמָּן פָּסְקוּ דְלָא כְוָתֵיהּ. לְכָךְ נִרְאֶה לִי דְוַדַּאי טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וּמִיהוּ אֲנַן דְּלֹא קַיְמָא לָן הָכִי הָא דְפָסְקִינַן הָכָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, לָאו מִטַּעֲמֵיהּ, וְלֹא מִטַּעֲמָא שֶׁכָּתְבוּ הָרַ"ב וְהָרַמְבַּ"ם, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרֹא"שׁ דְּבָטְלָה מַחֲלֹקֶת וְלֹא מִטַּעַם בְּרֵרָה אֶלָּא דִסְבָרָא מֻחְלֶטֶת הִיא דְיַתְמֵי כַּרְעָא דַאֲבוּהוֹן לִפְרֹעַ חוֹבוֹתָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: