עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ד
יג עֵינָיו כוּ'. אַף עַל גַּב דְּבִבְהֵמָה לֹא הֲוָה מוּמָא בִּשְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל פֶּרֶק ו' מִשְׁנָה י', הָכָא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן מִפְּסִיל אַף בִּשְׁתֵּיהֶן שָׁוִין. גְּמָרָא:
יד קְטַנּוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת. דּוּמְיָא דְעֵינָיו. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, מִי שֶׁשְּׁתֵּי אָזְנָיו קְטַנּוֹת הַרְבֵּה וּמִי שֶׁשְּׁתֵּי אָזְנָיו נְפוּחוֹת דּוֹמוֹת לִסְפוֹג. הָרַמְבַּ"ם:
טו רַשִׁ"י. שֶׁהַסְּפוֹג צֶמֶר הַיָּם כוּ' כְּשֶׁשּׁוֹאֶבֶת מַיִם הִיא מִתְנַפַּחַת וּנְקָבֶיהָ מִתְרַחֲבִים, וּכְשֶׁכּוֹבְשִׁין אוֹתָהּ וּמוֹצִיאִין מִמֶּנָּה מַה שֶּׁשָּׁאֲבָה הִיא מִתְיַבֶּשֶׁת וְנִכְוֶצֶת וְכָל נְקָבֶיהָ נַעֲשִׂים צָרִים. וְאִם כֵּן דּוֹמֶה לִכְשֶׁהִיא רֵיקָנִית. וּלְהָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, דּוֹמֶה לִכְשֶׁהִיא מְלֵאָה, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי כְּמוֹ הֵפֶךְ מֵאָזְנָיו קְטַנּוֹת: