עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה א
א כָּל זֶה יָלֵיף לְהוּ בְתוֹרַת כֹּהֲנִים:
ב יוֹתֵר כוּ'. גְּמָרָא, דְּאָמַר קְרָא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן, אִישׁ שֶׁשָּׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, אִישׁ הַשָּׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא דְבָעֵי מוּמָא, הָא אֵין שָׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בְּלֹא מוּמָא נַמִּי מִפְסַל. וּבְפֶרֶק קַמָּא כָּתַב, שָׁוֶה בְזַרְעוֹ שֶׁדּוֹמֶה לִבְנֵי אָדָם:
ג שָׁקוּעַ. וְכֵן גָּרַס הָרַמְבַּ"ם. וּמְפָרֵשׁ, שֶׁיִּהְיֶה דְמוּת רֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁנָּתַן יָדוֹ עַל גֹּבַהּ רֹאשׁוֹ וְנִתְפַּשֵּׁט עַד שֶׁבָּלְטוּ צְדָדָיו. וּמִי שֶׁרֹאשׁוֹ כִדְמוּת זֶה קוֹרִין אוֹתוֹ בַּעֲרָבִי קוב"י. וּבְחִבּוּרוֹ כָּתַב, מִי שֶׁאֶמְצַע קָדְקֳדוֹ שׁוֹקֵעַ לְמַטָּה כְּמִי שֶׁדְּחָקוֹ בְיָדוֹ:
ד לֹא דְרַבִּי יְהוּדָה לֹא סְבִירָא לֵיהּ הַךְ דְּרָשָׁא, דְּאִם כֵּן לִפְלוֹג בְּכֻלְּהוּ. אֶלָּא דִסְבִירָא לֵיהּ דַּחֲתִיכַת בָּשָׂר בְּעָלְמָא הוּא, וְאֵינוֹ בִּכְלַל שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא: