עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א שֶׁתְּעַכֵּב בָּהּ צִפֹּרֶן. רַשִׁ"י:
ב וְזֶה לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, בְּדַל אֹזֶן [עָמוֹס ג] מְתֻרְגָּם הַסְּחוּס דְּאוּדְנָא. עַד כָּאן. וְאִם כֵּן הַהֵ"א שָׁרְשִׁית. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם הֶעְתִּיק סְחוּס. וּבְפֶרֶק י"ד דִּנְגָעִים מִשְׁנָה ט' כָּתַב הָרַ"ב תְּנוּךְ זֶה גֶּדֶר הָאֶמְצָעִי שֶׁל אֹזֶן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג מַשְׁמַע שֶׁהוּא הָעוֹר שֶׁבְּתַחְתִּית הָאֹזֶן. וּלְשׁוֹן הַטּוּר, הָעוֹר שֶׁבִּשְׂפַת הָאֹזֶן. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד נִסְדְּקָה. תָּנוּ רַבָּנָן הַסֶּדֶק, כָּל שֶׁהוּא. גְּמָרָא:
ה גְּמָרָא, וְאֵימָא מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ כוּ' וּבוֹטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ כוּ' אַף כָּל כוּ', אַלָּמָה תְנַן נִפְגְּמָה אָזְנוֹ. וּמְשָׁנֵי כָּל מוּם רַע רִבּוּיָא הוּא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְלֹא דָרְשִׁינַן לֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט. וּפָרְכִינַן, אִי הָכִי מוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר נַמִּי, אַלָּמָה תְנַן כוּ', בָּעִינַן מוּם רַע וְלֵיכָּא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, מוּם רַע לֹא מִקְּרֵי אֶלָּא בְגָלוּי שֶׁמְּנַוְּלוֹ כוּ':