עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
כה טְרֵפָה. פֵּרוּשׁ שֶׁנִּטְרְפָה בְּוַדַּאי. דְּאִלּוּ מִסָּפֵק כָּל בְּהֵמָה בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינָהּ טְרֵפָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה, דִּבְדִיקַת סִרְכוֹת דְּבָרֵאָה אֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל בַּבְּכוֹר תְּנַן וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, סְתָמָא בְחֶזְקַת שֶׁאֵין בּוֹ מוּם. וְעוֹד, אֲפִלּוּ נִמְצָא בוֹ מוּם כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה אָסוּר, כִּדְאִפְסַק הִלְכָתָא כְּרַבִּי מֵאִיר, בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ד'. סְמַ"ע:
כו כְּלוֹמַר, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ טְרֵפָה שֶׁנִּמְכֶּרֶת בְּזוֹל. וְהָא וַדַּאי שֶׁאִם מְכָרָהּ בְּיֹקֶר שֶׁמְּחַשֵּׁב כְּפִי הַדָּמִים שֶׁקִּבֵּל:
כז וַאֲנִי תָמֵהַּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה, אֵינוֹ תוֹפֵס אֶת דָּמָיו, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁתּוֹפֵס אֶת דָּמָיו לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁבִיעִית. אֲבָל נִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ טַעֲמָא דְלָא תָנֵי גַבֵּי בְכוֹר, דְּאַף עַל גַּב דִּבְמוּמוֹ שָׁרֵי אֲפִלּוּ לְנָכְרִי כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב', מִכָּל מָקוֹם לֹא שְׁכִיחָא לְמֶעֱבַד הָכִי, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵן וּמְחַבְּבִים דָּבָר שֶׁהָיָה עָלָיו קְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ לָכֶלֶב וּלְנָכְרִי. וְאִין הָכִי נַמִּי אִי אִתְרְמֵי דִמְכָרוּהוּ דְדִינוֹ שָׁוֶה: