עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ט
כט רַבִּי שִׁמְעוֹן כוּ'. טַעֲמֵיהּ נַמִּי מִשּׁוּם קְנָס הוּא, דְּהָא רָבָא דַעֲבִיד עוֹבָדָא כְוָתֵיהּ וְקָאָמַר טַעֲמָא, בְּאִסּוּרָא דְגוּפֵיהּ קָנְסִינַן לֵיהּ:
ל זִקַּת. שַׁיָּכוּת. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ בִּיבָמוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
לא תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. וְהָרַמְבַּ"ם הֶעְתִּיק תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר. וְכָתַב, וְכֵן הֶחָשׁוּד לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי כוּ'. וּפֵרֵשׁ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, דְּהָכִי מַשְׁמַע מִדְּקָתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִקַּת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, דְּאַשְּׁנֵי מַעַשְׂרוֹת קָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ, וּמַסִּיק, לְכָךְ נִרְאֶה לִי שֶׁהָרַמְבַּ"ם לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהַאי וְכֵן כוּ' הוּא פֵּרוּשׁ דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים. וְהָא דְּתָנֵי מַעַשְׂרוֹת, רְצוֹנוֹ לוֹמַר דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר. וְהַשְׁתָּא נִיחָא נַמִּי גִרְסַת הַסֵּפֶר, תְּרוּמוֹת: