עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ו
יז וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ד' דְּאָבוֹת מִשְׁנָה ה'. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְאִם תֹּאמַר וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח דְּכָתַב רַחֲמָנָא לָמָּה לִּי, וְלָאו פִּרְכָא הוּא, דִּתְרֵי מִלֵּי נִינְהוּ, דִּבְתוֹרַת אַגְרָא הַיְנוּ שְׂכַר טָרְחוֹ, וּבְתוֹרַת שֹׁחַד הַיְנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ יָפֶה וּלְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ, אֲפִלּוּ לְזַכּוֹת הַזַּכַּאי כוּ'. עַד כָּאן:
יח וְכָל הַפּוֹסְקִים הִמְלִיצוּ בַּעֲדָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בַּאֲרִיכוּת. וְעַיֵּן בְּרֵאשִׁית חָכְמָה בְּפֶרֶק ג' מִשַּׁעַר הַקְּדֻשָּׁה:
יט דִּינָיו. וְלֹא תְנַן דִּינוֹ בָּטֵל וְעֵדוּתוֹ בָּטֵל. מַשְׁמַע דְּלֹא אוֹתוֹ עֵדוּת בִּלְבַד שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנָּטַל בּוֹ שָׂכָר הוּא שֶׁבָּטְלָה אֶלָּא כָל עֵדֻיּוֹת שֶׁהֵעִיד וְכָל דִּינָיו שֶׁדָּן, אֶלָּא אִם כֵּן יָדוּעַ שֶׁלֹּא נָטַל בָּהֶן שָׂכָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ דְּאִלּוּ לְהָבִיא וּלְמַלְּאֹת שָׁרֵי:
כא מְעָרָה. אֵינָם מֻתָּרִים לְקִדּוּשׁ אֶלָּא מִן הַמַּיִם חַיִּים. הָרַמְבַּ"ם:
כב וְטִמְּאָהוּ. גְּמָרָא, אִיהוּ גוּפֵיהּ הֵיכִי אָזֵיל, הָא קָעָבַר עַל לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא. וּמְשָׁנִינַן בִּשְׁאָר טֻמְאָה דְּלֹא מֻזְהָר עֲלַיְהוּ, כְּגוֹן נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים:
כג וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר לָדוּן, כֵּיוָן שֶׁמִּתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתּוֹ יָכוֹל לִטֹּל שָׂכָר. כָּךְ פָּסְקוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: