עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ח וְלֹא מִשּׁוּם קְנָס. דְּהָא לֹא קָתָנֵי הוֹאִיל וּשְׁחָטוֹ, אֶלָּא הוֹאִיל וְנִשְׁחַט, מַשְׁמַע אֲפִלּוּ שְׁחָטוֹ אַחֵר, וּבְהָא לֹא שַׁיָּךְ קְנָסָא. הָרַמְבַּ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט מֻמְחֶה. פֵּרֵשׁ הָרַ"ב בְּמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן, וְהַשֵּׁם נִגְזַר מִן וּמָחָה עַל כֶּתֶּף יָם [בְּמִדְבָּר לד], שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְיֻשָּׁר: