עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ז
כד הָעֵצִים. כְּגוֹן שֶׁחוֹכְכִין אוֹתָן זוֹ בְזוֹ אוֹ מַכִּין זוֹ בְזוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא הָאֵשׁ. הָרַמְבַּ"ם:
כה עֶרֶב שַׁבָּת. לִרְבוּתָא נָקַט עֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל גַּב דְּסָתִים לָן תַּנָּא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מֻקְצֶה, אֲפִלּוּ הָכִי בְּהַךְ מֻקְצֶה דִּגְרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם דְּדָחִינְהוּ בַּיָּדַיִם וְלֹא חֲזוּ, שֶׁמַּסְרִיחוֹת כְּשֶׁמִתְיַבְּשִׁין קֹדֶם שֶׁיָּבְשׁוּ:
כו וּגְמַר מְלֶאכֶת הַגְּרוֹגָרוֹת בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּמַעַשְׂרוֹת, וַאֲפִלּוּ הָכִי שַׁבָּת קוֹבַעַת לַמַּעַשְׂרוֹת לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. גְּמָרָא:
כז עַד שֶׁיִּרְשֹׁם. כְּבֵית הִלֵּל דִּלְעֵיל, וְהָכָא מַחְמִירִין וּבָעֵי שֶׁיִּרְשׁוֹם מִשּׁוּם דְּאַקְצֵיהּ בַּיָּדַיִם. וְדַע דְּמַסְקִינַן בַּגְּמָרָא דְּלַחֲכָמִים אֵין שַׁבָּת קוֹבַעַת אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וּמַהֲנֵי לֵיהּ דְּלָא בָּעִינַן שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, וְהָכָא שָׁאנֵי דְּכֵיוָן שֶׁאָמַר מִכָּאן כוּ' קָבְעָה לֵיהּ. וְהוּא הַדִּין בְּחֹל, אֶלָּא דְגַבֵּי שַׁבָּת קָא מַשְׁמַע לָן דְּטֶבֶל מוּכָן הוּא, שֶׁאִם עָבַר וְתִקְּנוֹ מְתֻקָּן, וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: