עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
ד דִּבְשֶׁל מִצְוָה אָסוּר לֵהָנוֹת כָּל יְמֵי הַסֻּכּוֹת כִּדְיָלְפִינַן בַּגְּמָרָא:
ה וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לַסָּמוּךְ לַסְּכָךְ, שֶׁהַסְּכָךְ אֵינוֹ אָרוּג, לְפִיכָךְ הַכֹּל שָׁוֶה הָעֶלְיוֹן כַּתַּחְתּוֹן סְכָךְ הוּא. רַשִׁ"י:
ו הַמְכֻנָּס. אִם כִּנְסָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּגָלֵי דַעְתֵּיהּ דַּעֲלַיְיהוּ סָמַךְ. רַשִׁ"י. וְלָאו דַוְקָא מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא כָּל שֶׁהֵם מְכֻנָּסִים קֹדֶם יוֹם טוֹב דַּעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ:
ז וְטַעְמָא מִשּׁוּם דְּכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִסְגֶּרֶת מֵחֲזֵי כְּחָצֵר וְלֹא הָוֵי עֵצִים שֶׁבְּתוֹכוֹ כְּמֻקְצִים. בֵּית יוֹסֵף:
ח וּשְׁמַע מִנָּהּ דְּבָעִינַן מִיהַת שֶׁלֹּא יְהוּ מֻקְצִים דְּהָא חֲדָא מִתַּרְתֵּי מִיהוּ בָעֵי רַבִּי יוֹסֵי: