עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ח
טו דְּהוֹאִיל וְאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא קָא עָבֵיד כִּדְעַבְדִין בְּחֹל שֶׁדֶּרֶךְ לָקוֹחוֹת לוֹמַר תֵּן לִי לֹג וְאֵין דַּרְכָּן לוֹמַר כְּלִי זֶה מַלֵּא לִי בְּדֶרֶךְ מֵקַּח אֶלָּא בְּדֶרֶךְ הַלְוָאָה אוֹ מַתָּנָה. וְאַף עַל גַּב דִּמְיֻחָד לְמִדָּה מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמִשְׁנָה ו' דְּאָסְרִי לִשְׁקֹל בַּכְּלִי מִשּׁוּם דְּקָא עֲבִיד עוֹבָדִין דְּחֹל דִּפְעָמִים שֶׁאֵין הַלִּיטְרָא לְפָנָיו וְכֵיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ מִשְׁקַל כֵּלָיו שׁוֹקֵל בּוֹ. גְּמָרָא:
טז הוֹאִיל וְעוֹמֵד לְמִדָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמִשְׁנָה ו' דְּמַתִּיר לִשְׁקֹל כְּנֶגֶד כְּלִי לְפִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד לִשְׁקֹל בּוֹ. גְּמָרָא:
יז וּלְמַאן דְּגָרַס מִפְּנֵי בֵּרוּרֵי הַמִּדּוֹת הָכִי פֵּרוּשׁוֹ, מִשּׁוּם בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל בָּאֵי מוֹעֵד לֹא יִהְיֶה פָּנוּי לִשְׁהוֹת וּלְבָרֵר מִדּוֹתָיו שֶׁלֹּא יַרְתִּיחוּ, לְפִיכָךְ מְמַלְּאָן בַּלַּיְלָה. וְטַעְמָא שֶׁרָצָה שֶׁלֹּא יַרְתִּיחוּ, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הָרְתִיחוֹת שֶׁמַּעֲלֶה הַיַּיִן נִמְצָא שֶׁאֵין הַמִּדָּה מָלֵא:
יח חֶנְוָנִי כוּ'. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁרָגִיל אֶצְלוֹ מַאֲמִינוֹ וְנוֹתְנוֹ לוֹ בְּלֹא פִסּוּק דָּמִים. רַשִׁ"י:
יט מוֹנֶה. הִלְכָּךְ לֹא מוּכָח דְּמִשּׁוּם דָּמִים הוּא דְּמִדְּכַּר לֵיהּ מִנְיָן, אֶלָּא שֶׁכָּךְ צָרִיךְ. הָרַ"ן: