עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ב
ג מִשּׁוּם דְּכָל שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ מִין בִּמְחֻבָּר, דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לִלְקוֹט אוֹתוֹ בְּיוֹמוֹ וְלֹא מִבָּעֶרֶב. הָרַ"ן:
ד לְפִי שֶׁלְּקִיטָה דּוֹמָה לִקְצִירָה וְאַף לְקִיטַת פֵּרוֹת הַנִּפְסָדִים כְּתוּתִים וַעֲנָבִים אָסְרוּ, לְפִי שֶׁהָלְכוּ אַחַר רֻבָּהּ שֶׁל לְקִיטָה. הָרַ"ן. וּבְכָאן לֹא הִתְנָה הָרַ"ב שֶׁיְּהֵא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כְּדִלְקַמָּן בִּתְחוּם, מִשּׁוּם דְּכָל שֶׁבִּמְחֻבָּר יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, וּמִשּׁוּם הָכִי אֲפִלּוּ תְּלָשָׁן לְעַצְמוֹ אֲסוּרִים. וְכֵן כָּל שֶׁשַּׁיָּךְ בּוֹ אִסּוּר מֻקְצֶה אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּיוֹם טוֹב מִמְּלַאכְתּוֹ שֶׁל נָכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁעֲשָׂאָהּ לְעַצְמוֹ (וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב בְּפֶרֶק ט"ז דְּשַׁבָּת. וְכֶבֶשׁ יֵשׁ לוֹמַר דַּעֲשָׂאוֹ מִדָּבָר מוּכָן) וּלְכָךְ לֹא הִצְרִיךְ הָרַ"ב כָּאן לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה בְּוַדַּאי בָּא מִחוּץ לַתְּחוּם מַיְרֵי, וְאִסּוּר זֶה פֵּרֵשׁ הָרֹא"שׁ בַּאֲכִילָה, אֲבָל בְּטִלְטוּל שָׁרֵי, דְּכֵיוָן דְּשָׁרֵי לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר בַּאֲכִילָה אֵין לוֹ דִין מֻקְצֶה לֶאֱסֹר בְּטִלְטוּל: