עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א וְנִקְרָא שְׁמוֹ עֵרוּב, שֶׁהוּא מְעָרֵב צָרְכֵי שַׁבָּת עַל צָרְכֵי יוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹתָן יַחַד. הָרַאֲבַ"ד:
ב וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הָעֵרוּב לִפְנֵי סְעוּדַת יוֹם טוֹב, אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִפְשַׁע וְיִשְׁכַּח וְלֹא יְעָרֵב מִשּׁוּם דְּטָרִיד. גְּמָרָא. וְלִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים שֶׁכָּתַב הָרַ"ב אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאַף עַל גַּב דַּהֲכָנָה דְּאוֹרַיְתָא, מֻתָּר לְבַשֵּׁל מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, מִשּׁוּם הוֹאִיל וְאִי מִקַּלְעֵי אוֹרְחִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג בְּדָג וּבֵיצָה. שֶׁהָיוּ טָחִין בֵּיצָה עַל הַדָּג כְּשֶׁצּוֹלִין אוֹתוֹ. רַשִׁ"י:
ד וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, אוֹ שֶׁאָבַד קֹדֶם שֶׁבִּשֵּׁל כָּל צָרְכֵי שַׁבָּת. אִם כֵּן יֵשׁ לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הָרַ"ב דְּהָכִי קָאָמַר, מֵעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁבִּשֵּׁל כוּ', וְאֵין צָרִיךְ לְהַגִּיהַּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב:
ה לֹא כוּ'. וּלְפֵרוּשׁ רִאשׁוֹן דְּטַעְמָא דְּעֵרוּב תַּבְשִׁילִין מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת, אֲפִלּוּ הָכִי מוּטָב שֶׁלֹּא יִתְעַדֵּן שַׁבָּת אַחַת וְיִתְעַדֵּן שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. שֶׁאִם אַתָּה מַתִּיר לוֹ לְבַשֵּׁל כְּשֶׁנֶּאֱבַד עֵרוּבוֹ אַף הוּא יִתְרַשֵּׁל בּוֹ וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ אוֹ יֵאָבֵד אוֹ יֵאָכֵל וְלֹא יִזְכֹּר לְשַׁבָּת כְּלָל. הָרַ"ן:
ו אֶלָּא דְּבַגְּמָרָא גָּרְסִינַן מַאי כָּל שֶׁהוּא, דְּאִית בֵּיהּ כַּזַּיִת, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וּלְגַבֵּי כִּכָּר שָׁלֵם קָרֵי לֵיהּ כָּל שֶׁהוּא. וְכֵן הָרַמְבַּ"ם סָתַם וְלֹא חִלֵּק בֵּין תְּחִלָּתוֹ לְסוֹפוֹ, וְכֵן כָּתַב הַטּוּר. וְצָרִיךְ עִיּוּן עַל הָרַ"ב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: