עיקר תוספות יום טוב על משנה ביכורים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ו
ח רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב הֶאֱרִיךְ לְפָרֵשׁ בְּמַאי פְּלִיגֵי תַּנָּא קַמָּא וְרַבִּי יְהוּדָה. וּמַסִּיק דְּצָרִיךְ לוֹמַר דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא בָא לַחֲלֹק אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי תַנָּא קַמָּא, דְּזֶהוּ שֶׁאָמַר עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ קוֹרֵא מֵהִגַּדְתִּי עַד כוּ' דְּלָאו לְמֵימְרָא דְכָל זֶה בְּעוֹד הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ, שֶׁזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא עַד אֲרַמִּי כוּ', וּמִשֶּׁהִגִּיעַ לַאֲרַמִּי כוּ' מוֹרִיד כוּ', וְתַנָּא קַמָּא לֹא נָחֵית לְפֵרוּשָׁא מַאי דְעָבֵיד בֵּינֵי וּבֵינֵי, אֶלָּא הַתְחָלַת הָעִנְיָן הוּא אוֹמֵר, שֶׁבְּעוֹד עַל כְּתֵפוֹ מַתְחִיל לִקְרֹא הִגַּדְתִּי. וּמַה שֶּׁאוֹמֵר וְגוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה אֵינוֹ מוּסָב עַל עוֹדֵהוּ עַל כְּתֵפוֹ, אֶלָּא אוֹמֵר שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ. וְלֹא בֵאֵר בְּאֵיזֶה עִנְיָן, וְאָתָא רַבִּי יְהוּדָה וּמְבָאֲרוֹ וְהוֹלֵךְ. וְעַיֵּן עוֹד:
ט וְהַתּוֹסָפוֹת בִּמְנָחוֹת דַּף ס"א כָּתְבוּ דְּתַחַת יַד לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הַבְּעָלִים אוֹחֲזוֹ בְשִׂפְתוֹתָיו. וּמִיהוּ הֵבִיאוּ בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי דְּמוּכָח שֶׁתַּחַת יָד מַמָּשׁ:
י יְרוּשַׁלְמִי, דִּכְתִיב לִפְנֵי ה', יָכוֹל בַּמַּעֲרָב שֶׁהַהֵיכָל בְּמַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִי (לִפְנֵי) [פְּנֵי] הַמִּזְבֵּחַ, יָכוֹל בַּדָּרוֹם שֶׁשָּׁם הַכֶּבֶשׁ וְהוּא פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ, תַּלְמוּד לוֹמַר לִפְנֵי ה'. הָא כֵּיצַד, מַגִּישִׁין עַל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית. וְכֵן הוּא בַגְּמָרָא מְנָחוֹת דַּף י"ט: