עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה יב
מו מַשְׁמַע דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר טַעֲמָא שֶׁזָּכוּ בַּמֶּה שֶׁבְּיָדָם כְּדִין נִכְסֵי הַגֵּר כוּ' שֶׁכָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. וּתְמֵהַנִי, דְּאִי הָכִי קְרָא לְמַאי אִצְטְרִיךְ כוּ'. וּבַגְּמָרָא אָמַר אַבַּיֵי שְׁמַע מִנַּהּ כֶּסֶף מְכַפֵּר מֶחֱצָה, דְּאִי לֹא מְכַפֵּר הֲוָה אֲמֵינָא מְהַדַּר לַיּוֹרְשִׁין, מַאי טַעֲמָא, אַדַּעְתָּא דְּהָכִי (דְּלֹא תַּהֲוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה) לֹא יָהֵיב לֵיהּ כוּ'. הָא קַמָּן דְּהַטַּעַם מִשּׁוּם דִּמְכַפֵּר מֶחֱצָה. וּלְהַךְ סְבָרָא בָּעִינַן קְרָא דְּלֹא הֲוָה יָדְעִינַן דְּכִפֵּר מֶחֱצָה. אֶלָּא הֲוָה אֲמֵינָא דְּאֵין כַּפָּרָה עַד שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן:
מז יָצָא. יָלְפִינַן לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
מח אֵין כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ:
מט אֵינוֹ מְדֻקְדָּק, דְּמַשְׁמַע דְּאִי לֹא נָתַן לְבַסּוֹף עִכֵּב, וּכְבָר פֵּרֵשׁ דְּהָעַכָּבָה הַיְנוּ עַל הַהַקְרָבָה, וְכֵיוָן שֶׁכְּבָר קָרְבָה אֵין עוֹד עַכָּבָה כוּ'. וְאוּלַי רְצוֹנוֹ לוֹמַר דְּלָא תֵימָא דִּבְדִיעֲבַד סַגִּי לֵיהּ וְיִפָּטֵר מִן הַחֹמֶשׁ, לְהָכִי קָאָמַר וּלְבַסּוֹף נָתַן, כְּלוֹמַר שֶׁלְּבַסּוֹף יִתֵּן וְלֹא יִפָּטֵר בְּכָךְ. וְקָרֵי בֵּיהּ נוֹתֵן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: