עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ז
ל נָתַן כוּ'. הוּא הַדִּין אִם לֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע אַתַּרְוַיְהוּ אַקֶּרֶן וְאַחֹמֶשׁ הָיָה מוֹסִיף חֹמֶשׁ, אֶלָּא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, דְּאַקֶּרֶן אֵין נִשְׁבָּעִין שְׁתֵּי פְּעָמִים. וְהוּא הַדִּין אִם נִשְׁבַּע עַל חֹמֶשׁ דְּיוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו לְמָדַי, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו נַעֲשָׂה כְּגַזְלָן. תּוֹסָפוֹת:
לא הֲרֵי זֶה כוּ'. וְכֵן לְעִנְיַן דִּינֵי נִשְׁבַּע וְהוֹדָה. וְתַנָּא דִּידָן נָקַט בְּגָזֵל. מִשּׁוּם דְּפִרְקִין בְּדִינֵי גָּזֵל אַיְרֵי: