עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ב
ח מִשּׁוּם דְּבַגְּמָרָא מְהַפְּכִינַן לַהּ כוּ' וְתָנֵי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּעֲבָדִים כוּ':
ט כֵּיוָן דְּאוֹרְחַיְהוּ בְּהָכִי, כְּהֶזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִכָּר חָשְׁבִינַן לֵיהּ, וְאוֹמֵר לוֹ הֲרֵי כוּ', וְהָוֵי כְּחָמֵץ בְּפֶסַח. אֲבָל מַתְנִיתִין בְּשֶׁהִרְקִיבוּ כֻּלָּן שֶׁהוּא הֶזֵּק נִכָּר כְּיַיִן וְהֶחְמִיץ מַיְרֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
י שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ לֵךְ וְהוֹצִיאוֹ שָׁם. רַשִׁ"י:
יא תְּרוּמָה כוּ'. הַטַּעַם דְּאֵלּוּ אַף שֶׁנִּפְסְלוּ אֵצֶל הַגַּזְלָן לְגַמְרֵי, מִכָּל מָקוֹם תְּבוּאַת תְּרוּמָה וְלֶחֶם חָמֵץ לֹא נִשְׁתַּנָּה מִשְּׁאָר תְּבוּאוֹת וּלְחָמִין, וַהֲרֵי הֵן כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת גְּזֵלָה וּכְמוֹ שֶׁהֵן עַכְשָׁיו שְׁאָר תְּבוּאוֹת וּלְחָמִין, מִשּׁוּם הָכִי מָצֵי אָמַר לֵיהּ הֲרֵי כוּ'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּפְסַלְתּוֹ מַלְכוּת, כֵּיוָן דְּצוּרַת מַטְבֵּעַ זוֹ אֵינָהּ יוֹצְאָה כְּלָל בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ וְנִטְבְּעָה צוּרָה אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ, הֲרֵי נִכָּר הֶפְסֵדָהּ. סְמַ"ע:
יב וְנֶעֶבְדָה כוּ'. בְּעֵד אֶחָד, שֶׁלֹּא נִסְקְלָה. אֲבָל פְּסוּלָה לְקָרְבָּן. וְטַעֲמָא דְּאָמַר לֵיהּ הֲרֵי כוּ', דְּכָל בְּהֵמוֹת לָאו לְמִזְבֵּחַ קַיְּמֵי. רַשִׁ"י:
יג לִסָּקֵל. סְבִירָא לֵיהּ לְהַאי תָּנָא דְּגוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיאוֹ לְבֵית דִּין, דְּאָמַר לֵיהּ מַאי עָבְדֵי לֵיהּ, גְּמָרָא: