עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ב
ג שְׁנַיִם אֲחֵרִים. עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ו' דְּגִטִּין, דְּלֹא הָוֵי חֲצִי דָּבָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד כְּלוֹמַר מִשּׁוּם דְּהַךְ סֵיפָא, הוּא דְּתָנֵי לְהַךְ רֵישָׁא. דְּרֵישָׁא לָאו חִדּוּשׁ הוּא, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נִתְחַיֵּב קֹדֶם שֶׁמֵּת אָבִיו וְקֹדֶם שֶׁהִקְדִּישׁ כוּ'. הָרֹא"שׁ:
ה חֻלִּין כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּנֶאֶסְרוּ בַּהֲנָאָה כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ט' פֶּרֶק ב' דְּקִדּוּשִׁין, וּמִכִּי שָׁחַט בָּהּ פּוּרְתָא אֲסָרָהּ, אִידָךְ לָאו דְּמָרֵיהּ טָבַח, וְהַהוּא פּוּרְתָא לֹא מְחַיְּבִינַן, דְּוּטְבָחוֹ כֻּלָּהּ בָּעִינַן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ד'. וּמַסִּיק כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט מִקְצָת סִימָנִין בַּחוּץ, וּגְמָרָן בִּפְנִים. גְּמָרָא:
ו דְּגָמַר מִטְּבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, בַּר מִלְּגַבֵּי לָאו דִּשְׁחוּטֵי חוּץ, דִּבְהָכִי חַיְּבֵיהּ רַחְמָנָא. תּוֹסָפוֹת: