עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ב
ה דְּמִדְּקָתָנֵי לְרוֹעֶה וְלֹא קָתָנֵי לְאַחֵר, שְׁמַע מִנֵּיהּ מַאי לְרוֹעֶה, לְרוֹעֶה שֶׁתַּחְתָּיו, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
ו לְגִנָּה. בְּאֹנֶס, מִגַּג בְּעָלֶיהָ הַסָּמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה רְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ מִן הַגִּנָּה וְנָפְלָה. רַשִׁ"י:
ז וְכָךְ פָּסְקוּ הָרִי"ף וְהָרַמְבַּ"ם. אֶלָּא דִּלְפִי זֶה סֵיפָא דִּתְנַן יָרְדָה כוּ', הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי דַּאֲפִלּוּ הִפִּילוּהָ חַבְרוֹתֶיהָ מְשַׁלֶּמֶת, וְסִיַּעְתָּא לְהָרֹא"שׁ וְסִיעָתוֹ דִּדְחָפוּהָ כוּ' פָּטוּר:
ח בַּגְּמָרָא, דְּמִדְּנָקַט בִּשְׂדֵה אַחֵר וְלֹא נָקַט בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, אַשְׁמוֹעִינַן עַל גַּב שָׂדֶה אַחֶרֶת. וּמִדְּנָקַט לִקְרָא גַּבֵּי וּבִעֵר וְלֹא נָקַט גַּבֵּי תַּשְׁלוּמִין, וְלֵימָא הָכִי מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם בִּשְׂדֵה אַחֵר, דְּשָׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה אַחֶרֶת, דָּרְשִׁינַן נַמִּי דַּוְקָא בִּשְׂדֵה אַחֵר וְלֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
ט וּלְהָכִי אֵין שָׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה שְׁלֵמָה, דְּאִם כֵּן יַפְסִיד הַנִּזָּק, דְּלֹא יְזַלְזֵל בָּהּ בִּשְׁבִיל הֶפְסֵד עֲרוּגָה אַחַת כִּי אִם דָּבָר מֻעָט. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י גְּמוּרִים. דְּכֵיוָן דְּלֹא צְרִיכֵי לַשָּׂדֶה, לֹא עֲלֵיהֶם אָמְרָה תּוֹרָה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר אַגַּב שְׂדֵה אַחֵר: