עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
ז אוֹ כוּ'. תֵּימַהּ, תַּרְתֵּי לָמָּה לִי, וּכְבָר שָׁמְעִינַן לַהּ בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא וּבְרֵישׁ פֶּרֶק ב':
ח וּמַשְׁכַּחַת לַהּ דְּאִיַּעַד כְּגוֹן שֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה נָכְרִים כוּ', אִי נַמִּי שְׁלֹשָׁה יִשְׂרָאֵלִים טְרֵפָה. אֲבָל קָטַל וְעָרַק לְאַגְמָא לֹא מַשְׁכַּחַת לַהּ, דְּהָא לֹא עָלָה מִן הַבּוֹר מֵאֵלָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וְסוֹבֵר רַבִּי שֶׁהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ הֵם מַתְנִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּפָּטֵר כָּל אֶחָד בִּנְגִיחַת שׁוֹרוֹ וּבִשְׁאָר נְזָקָיו. הַמַּגִּיד: