עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א וְאִם תֹּאמַר וְהָא מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע הוּא, שֶׁזֶּה מוֹדֶה בְּמִקְצָת, בְּנֶזֶק הַפָּרָה, וּבְנֶזֶק הַוָּלָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם. וּמַסְּקֵי דְּלֹא אָמְרִינַן הָכִי אֶלָּא הֵיכָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵידָע, אֲבָל הָכָא לֹא הֲוָה לֵיהּ לֵידַע אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָלְדָה אִם קֹדֶם. וְדָמֵי לְיוֹרְשִׁין שֶׁאֵין לָהֶם לָדַעַת בְּמִילֵּי דַּאֲבוּהוֹן, וְקָיְמָא לָן דְּלֹא אָמְרִינַן מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם, דִּכְתִיב שְׁבוּעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְלֹא בֵּין הַיּוֹרְשִׁין. תּוֹסָפוֹת:
ב וְלָדָהּ. הָכָא דְּוָלָד חַי הוּא קָרֵי לֵיהּ וָלָד:
ג וּפְשִׁיטָא דְּהוּא הַדִּין נַמִּי אִם אֵין בַּפָּרָה שִׁעוּר חֲצִי נֶזֶק דִּמְשַׁלֵּם הַמּוֹתָר מֵהַוָּלָד אִי וַדַּאי דְּנָגַח קֹדֶם שֶׁיָּלְדָה. וְהַשְׁתָּא אוֹתוֹ מוֹתָר מְשַׁלֵּם הַמֶּחֱצָה מֵהַוָּלָד שֶׁהוּא רְבִיעַ אֶלָּא דְּלֹא שְׁכִיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא שִׁעוּר חֲצִי נֶזֶק בַּפָּרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: