עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ט
לא מְסָרוֹ. עַד שֶׁלֹּא נָגַח. וְלָאו אָרֵישָׁא קָאֵי, אֶלָּא מִלְּתָא אַחֲרִיתָא הִיא. רַשִׁ"י:
לב נִכְנְסוּ כוּ'. בִּדְלָא עָבְדֵי שְׁמִירָה כְּלָל קָא מַיְרֵי. וּמִשּׁוּם הָכִי פָּסִיק וְתָנֵי נִכְנְסוּ כוּ'. דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר דִּמְחַיְּבֵי בִּשְׁמִירַת נְזָקָיו כִּבְעָלִים, שֶׁהֲרֵי תָּם לְכֻלֵּי עָלְמָא לֹא סַגִּי לֵיהּ בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְשׁוֹמֵר חִנָּם לֹא אִשְׁתַּעְבֵּד לַבְּעָלִים אֶלָּא לִשְׁמִירָה פְּחוּתָה וְאָז כָּלְתָה שְׁמִירָתוֹ, אִם כֵּן בַּעַל הַשּׁוֹר שֶׁמְּסָרוֹ לְמִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב לְשָׁמְרוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה אִיהוּ דְּפָשַׁע וּמְשַׁלֵּם. אֶלָּא מַאי נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים, דְּאִי פָּשְׁעוּ בֵּיהּ וְיָצָא וְהִזִּיק מִחַיְּבֵי בִּנְזָקָיו כִּבְעָלִים. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
לג גְּמָרָא. וּסְבָרָא הוּא, דְּאָטוּ בִּשְׁבִיל שֶׁנַּעֲשָׂה מוּעָד גָּרַע וְיִפָּטֵר אֲפִלּוּ מֵחֲצִי נֶזֶק בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה. וְהוֹאִיל וּצְרִיכִין אָנוּ לוֹמַר צַד תַּמּוּת כוּ' לְחֻמְרָא, הוּא הַדִּין לְקֻלָּא, דְּאֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ וְאֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. וּמִיהוּ לִפְטֹר בְּהוֹדָאָתוֹ לֹא אָמְרִינַן צַד תַּמּוּת כוּ', דְּכֵיוָן דְּאִיַּעַד לָאו קְנָסָא הוּא. תּוֹסָפוֹת:
לד סַכִּין. כִּדְתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאַל יַעֲמִיד סֻלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָּשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: