עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
יט כֹּפֶר. דְּכֹפֶר בְּמוּעָד כְּתִיב. וּמְשַׁלֵּם לַיּוֹרְשִׁים כוּ'. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְהַיְנוּ דְּמֵי נִזָּק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ וּבְמוּעָד לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָוֵי מוּעָד לְיִשְׂרָאֵל. דְּלֹא כְּגִרְסַת גְּמָרָא דִּידָן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כא וּכְלוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא:
כב מִיתָה. דִּבְתָם נַמִּי כְּתִיב סָקֹל יִסָּקֵל. רַשִׁ"י:
כג בַּגְּמָרָא יָלֵיף לָה. וְדַוְקָא בְּבֶן קְיָמָא וַדַּאי. אֲבָל בֶּן שְׁמֹנָה, וַאֲפִלּוּ בֶּן תִּשְׁעָה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים, פָּטוּר, דְּמִסְּפֵקָא לֹא מַפְקִינַן מָמוֹנָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד עֶבֶד כוּ'. בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי הַמֻּטְבָּל לְשֵׁם עַבְדוּת קָאֵי, דְּכֵיוָן דְּשַׁיָּךְ בְּמִצְוֹת חַיְּבֵיהּ רַחְמָנָא לְתוֹרָא קְטָלָא עִלָּוֵיהּ, דְּהָא מָרֵיהּ דְּתוֹרָא הֲוָה מִחַיַּב נַמִּי עִלָּוֵיהּ קְטָלָא, דְּכֵיוָן דְּלָאו עַבְדּוֹ הוּא אֵינוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם. אֲבָל אַעֶבֶד נָכְרִי וְהוּא הַדִּין שִׁפְחָה לֹא מִחַיַּב תּוֹרָא קְטָלָא עִלָּוַיְהוּ, דַּאֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לָהֶם וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל פָּטוּר [כִּדְקָתָנֵי בְהֶדְיָא לְנָכְרִי וְהָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל], וּלְעִנְיַן חִיּוּבָא דִּבְעָלִים הֲוָה לֵיהּ כְּמַאן דְּקָטְלֵיהּ לְתוֹרֵיהּ אוֹ לַחֲמָרֵיהּ, דְּאִי תָּם הוּא מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִיָּה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: