עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א וְהֵיכִי דָּמֵי, כְּגוֹן שֶׁרָאָה שׁוֹר וְנָגַח, וְרָאָה שׁוֹר וְלֹא נָגַח, וְרָאָה שׁוֹר וְנָגַח, וְרָאָה שְׁתֵּי פְּעָמִים וְלֹא נָגַח, דַּאֲפִלּוּ מוּעָד לְסֵרוּגִין לֹא הָוֵי. רַשִׁ"י. וּמָצֵי לְפָרוֹשֵׁי נַמִּי כְּגוֹן דְּלֹא אִיַּעַד בְּבֵית דִּין וּכְדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמִסְתָּמָא מְיַעֲדִין בְּבֵית דִּין לְהָכִי לֹא פֵּרֵשׁ כֵּן:
ב כְּלוֹמַר וּכְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סְבִירָא לֵיהּ דְּיוּשַׁם הַשּׁוֹר וְלֹא הָוֵי אֶלָּא בַּעַל חוֹב דִּידֵיהּ, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁתָּפַס בְּחוֹבוֹ נַעֲשָׂה שׁוֹמֵר שָׂכָר:
ג כְּלוֹמַר וּכְרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר יֻחְלַט הַשּׁוֹר לַחֲצִי נִזְקוֹ. וְנִמְצָא שֶׁאִם כָּחַשׁ אוֹ שִׁבַּח הוּא בִּרְשׁוּת שְׁנֵיהֶם, לֹא נַעֲשָׂה שׁוֹמֵר אֶלָּא מֵחֶלְקוֹ, דְּעַל כָּל אֶחָד מֻטָּל לִשְׁמֹר חֶלְקוֹ. אֲבָל לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק מְבֹרָר בְּגוּף הַשּׁוֹר, לְשִׁעְבּוּדָא בְּעָלְמָא הוּא דְּתָפִיס לֵיהּ, וְהָוֵי כְּמוֹ רְאוּבֵן שֶׁחַיָּב לְשִׁמְעוֹן מָנֶה וְתָפַס שִׁמְעוֹן מִשֶּׁל רְאוּבֵן חֵפֶץ שֶׁשָּׁוֶה מָאתַיִם כְּדֵי לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ, שֶׁחַיָּב בִּשְׁמִירַת כָּל הַחֵפֶץ. אֲבָל לְרַבִּי עֲקִיבָא הָוֵי כְּמוֹ חֵפֶץ שֶׁל שְׁנֵיהֶם שֶׁלִּפְעָמִים זֶה שׁוֹמְרוֹ וְלִפְעָמִים זֶה, וּלְעוֹלָם אַחֲרָיוּתוֹ עַל שְׁנֵיהֶם. הָרֹא"שׁ:
ד הָאַחֲרוֹן כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּקָיְמָא לָן דְּשֻׁתָּפִין חוֹלְקִין כְּפִי מִסְפַּר הַשֻּׁתָּפִין לֹא לְפִי הַמָּעוֹת כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק י' דִּכְתֻבּוֹת, הַיְנוּ טַעֲמָא לְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ לְדַעַת וְהָוֵי לְהוּ כְּלָקַח זֶה בְּשֶׁלּוֹ וְזֶה בְּשֶׁלּוֹ, דְּקָיְמָא לָן דְּחוֹלְקִין לְפִי הַמָּעוֹת. הָרַ"ן: