אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ג · משנה יא

משנה י

לה לֹא כִי. פֵּרוּשׁ לֹא כֵן הָיָה. וּמָצִינוּ לִישְׁנָא דְּלֹא כִי בְּטַעֲנַת שֶׁמָּא, הִלְכָּךְ מַצִּית לְמֵימַר דְּנִזָּק טוֹעֵן בָּרִי וּמַזִּיק טוֹעֵן שֶׁמָּא, וַאֲפִלּוּ הָכִי תְּנַן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְאִם כֵּן שָׁמְעִינַן מֵהָא מַתְנִיתִין תַּרְתֵּי, חֲדָא דַּאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּיֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר דְּהַאי תּוֹרָא אַזְּקֵיהּ מִדְּחָזִינְהוּ דְּקָא רָדִיף בַּתְרֵיהּ, לֹא אָמְרִינַן אִיהוּ אַזְּקֵיהּ אֲפִלּוּ בְּבָרִי וְשֶׁמָּא. וְאִידָךְ, דִּגְרָמָא בִּנְזָקִין פָּטוּר, דְּהָא הָכָא דְּמוֹדֶה נִתְבָּע דִּבְסֶלַע לָקָה מֵחֲמַת הַאִיךְ דַּהֲוָה קָא רָדִיף בַּתְרֵיהּ, וְאִשְׁתָּכַח דְּאִיהוּ גָּרַם לֵיהּ לְמִלְקָא בַּסֶּלַע, וַאֲפִלּוּ הָכִי פָּטוּר. הָרְמָ"ה וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף:

לו וְדַוְקָא כִּי אִיכָּא סַהֲדֵי דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק הוּא דְּאָמְרִינַן שְׁנֵיהֶם חַיָּבִים. אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא סַהֲדֵי בְּהָכִי, אַף עַל גַּב דְּמוֹדֶה מָרַיְהוּ דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק, פָּטוּר. דְּהָא אֲפִלּוּ יוֹדֶה דְּהַאי תּוֹרָא הוּא דְּאַזִּיק נַמִּי לֹא מִחַיַּב, דְּקָיְמָא לָן פַּלְגָּא נִזְקָא קְנָסָא, וּמוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

לז וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּיֻחְלַט הַשּׁוֹר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁנָה ט', מִשְּׁעַת נְגִיחָה קָם לֵיהּ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, וּמִמַּה נַּפְשָׁךְ אִית לֵיהּ חֵלֶק בְּאֶחָד מֵהֶם, לֶהֱוֵי כִּשְׁנֵי שְׁוָרִים שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִים שֶׁאִם נֶאֱבָד הָאֶחָד נֶאֱבָד לִשְׁנֵיהֶם, קָא מַשְׁמַע לָן דְּשָׁאנֵי הָכָא שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר בְּאֵיזֶה מֵהֶן הֲוָה לֵיהּ חֵלֶק, מָצֵי לְמֵימַר אַיְתֵי רְאָיָה דְּהַאי הוּא דְּאַזְּקָךְ. הָרֹא"שׁ:

לח רַשִׁ"י. וּתְמֵהַנִי דְּהָא קָיְמָא לָן יֻחְלַט הַשּׁוֹר. וְאִם כֵּן לֹא יוּכַל לְסַלְּקוֹ בְּזוּזֵי. וּלְשׁוֹן נִמּוּקֵי יוֹסֵף, וְהַקָּטָן תִּקַּח. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְלִי נִרְאֶה לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי רַשִׁ"י זַ"ל עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בְּאוֹת ל"ו בְּשֵׁם הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף דְּדַוְקָא כִּי אִיכָּא סַהֲדֵי דְּחַד מִנַּיְהוּ אַזִּיק כוּ'‏ אִם כֵּן כָּל הַצְּדָדִים הַנֶּאֱמָרִים הַיְנוּ לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין דַּהֲרֵי עַל כָּל פָּנִים אֶחָד מִמָּמוֹנוֹ הִזִּיק, אֲבָל לְעִנְיַן לְהַחְלִיט הַשּׁוֹר כֵּיוָן דְּאֵין הָעֵדִים יוֹדְעִים אֵיזֶה מֵהֶן הִזִּיק אָמְרִינַן לְעִנְיַן הַחְלָטַת הַקָּטָן דִּלְמָא הַגָּדוֹל הִזִּיק, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לוֹ רַק דְּמֵי הַקָּטָן. וּלְשׁוֹן הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף, וְהַקָּטָן תִּקַּח, אֵינוֹ לְעִנְיַן הַחְלָטַת הַשּׁוֹר שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּלֹא חֵפֶץ הַבְּעָלִים אִי רוֹצֶה לְסַלְּקוֹ בְּדָמִים, אֶלָּא שֶׁפֵּרוּשׁ טַעֲנַת הַמַּזִּיק הוּא. וְאַף אִי נֵימָא לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן לֹא כִי שֶׁהַמַּזִּיק אוֹמֵר בָּרִי שֶׁהַקָּטָן הִזִּיק, עִם כָּל זֶה לְעִנְיַן הַהוּא חִיּוּבוֹ דְּהַחְלָטַת הַשּׁוֹר הָוֵי מוֹדֶה בִּקְנָס, דְּהָא מִצַּד הַעֲדָאַת הָעֵדִים אִי אֶפְשָׁר לְהַחְלִיט שׁוּם אֶחָד מֵהֶן, עוֹד זֹאת דַּהֲוֵי טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעֹרִים דַּהֲרֵי הַנִּזָּק אוֹמֵר שֶׁהַגָּדוֹל נֶחְלַט לוֹ וְאֵין לוֹ בְּגוּף הַקָּטָן כְּלוּם, וְדַוְקָא לְחַיֵּב מָמוֹן אָמְרִינַן דְּעַל כָּל פָּנִים דְּמֵי הַקָּטָן יִקַּח. וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ:

לט מוּעָד. אַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר בְּבָבָא בַּתְרָא דַּף צ"ג גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמַלִּים בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ, מוֹדֶה הָכָא דְּלֹא תָּלִינַן בַּמּוּעָד, כֵּיוָן דִּשְׁנֵיהֶם רָצִין. תּוֹסָפוֹת:

מ וּבְאֶחָד תָּם וְאִי נַמִּי בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם תַּמִּים בְּלָאו הַאי טַעֲמָא פָּטוּר, דְּהָא מוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר:

מא וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר. פַּלְגָּא נִזְקָא שָׁאנֵי מִשְּׁאָר קְנָסוֹת, שֶׁאִם תָּפַס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. הָרֹא"שׁ:

מב הַיְנוּ אִי תָּפַס בְּסָהֲדֵי. אֲבָל בְּלֹא סָהֲדֵי דְּאִית לֵיהּ מִגּוֹ דְּלֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם אֲפִלּוּ שִׁעוּר תְּבִיעָתוֹ, כְּשֶׁתּוֹבֵעַ בָּרִי, לֹא מַפְּקִינַן מִנֵּיהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה