עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
לב אֵינָהּ כוּ'. מִשּׁוּם דְּתָנֵי שֵׁן וָרֶגֶל דְּמוּעָדִין מִתְּחִלָּתָן נָקַט אֵינָהּ מוּעֶדֶת וְלֹא תָּנֵי הַבְּהֵמָה תַּמָּה:
לג לִשֹּׁךְ. נְשִׁיכָה כֵּיוָן דְּאֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּקָהּ כְּשֵׁן, הָוֵי תּוֹלָדָה דְּקֶרֶן. רְבִיצָה וּבְעִיטָה כֵּיוָן דְּאֵין הֶזֵּקָן מָצוּי כְּרֶגֶל הָווּ תּוֹלָדָה דְּקֶרֶן. גְּמָרָא:
לד דְּעַל יְדֵי הַעֲדָאָה דְּעֵדִים אָתוּ בְּהוּ חִיּוּב נֶזֶק שָׁלֵם. הִלְכָּךְ חֲדָא מִלְּתָא הִיא. רַשִׁ"י:
לה כְּלוֹמַר הַךְ בָּבָא דְּמַתְנִיתִין. אֲבָל רֵישָׁא עַל כָּרְחֲךָ רַבָּנָן הִיא. דְּהַשֵּׁן מוּעֶדֶת כוּ' עַל כָּרְחֲךָ בַּחֲצַר הַנִּזָּק, דְּבָעִינַן וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר, וּתְנַן הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת כוּ' אַלְמָא קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּזָּק חֲצִי נֶזֶק מְשַׁלֵּם. וְהָכִי קָאָמַר בַּגְּמָרָא, רֵישָׁא רַבָּנָן וְסֵיפָא רַבִּי טַרְפוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לו וְהָאָדָם. הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וּבְבַעֲלֵי חַיִּים קָמַיְרֵי, לְהָכִי לֹא חָשֵׁיב בּוֹר וְאֵשׁ. רַשִׁ"י:
לז הַזְּאֵב. וַחֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְיֵשׁ מוּעָדִים אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, הַזְּאֵב כוּ'. גְּמָרָא:
לח מוּעָדִין. אֲפִלּוּ בִּנְשִׁיכָה וּבְכָל נְזָקִין. רַשִׁ"י:
לט תַּרְבּוּת. שֶׁגִּדְּלָן אָדָם בְּבֵיתוֹ. רַשִׁ"י:
מ מַה כוּ' אֶלָּא. אֵין לְפָרֵשׁ כִּפְשׁוּטוֹ, דְּהָא אִיכָּא עוֹד דְּשִׁיֵּר, עַל פִּי עַצְמוֹ דִּקְנָסָא הוּא וּמוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר, וַחֲצִי כֹּפֶר דְּתָם פָּטוּר. אֶלָּא הוּא כְּמוֹ אֵין בֵּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מא דְּמַאי עֲלִיָּה, מְעֻלֶּה שֶׁבִּנְכָסָיו כוּ'. גְּמָרָא: