עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ג
ט אָמַר כוּ'. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה הוּא צָרִיךְ לִבְנוֹת הַבַּיִת, יִכְפּוּהוּ לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת כוּ'. תֵּרֵץ בַּיְרוּשַׁלְמִי, בְּשֶׁאֵינוֹ, כְּלוֹמַר כְּשֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, דְּבִכְהַאי גַוְנָא אִי אֶפְשָׁר לִכְפּוֹתוֹ, שֶׁאֵין בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו שֶׁלֹּא בְפָנָיו. וְדַעַת הָרַשְׁבָּ"א דְּאֵין כּוֹפִין אֲפִלּוּ בְּיֶשְׁנוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבְּדוּ נִכְסֵי בַּעַל הַבַּיִת לִכְשֶׁנָּכוֹף אוֹתוֹ לִבְנוֹתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וְלֹא דָּמֵי לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי (אוֹת ו), דְּוַדַּאי כְּשֶׁנָּפְלוּ לְגַמְרֵי מֻטָּל עַל הַתַּחְתּוֹן, דְּאֵין בַּיִת בְּלֹא תִקְרָה. אֲבָל הָתָם מִסְּתָמָא אַדַּעְתָּא דְּהָכִי נִכְנְסוּ תְּחִלָּה, שֶׁכָּל אֶחָד יְתַקֵּן הַצָּרִיךְ לוֹ, וַהֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַתִּקְרָה כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ גַּג עַל גַּבָּיו. סְמַ"ע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא וְקָשֶׁה, דְּהָא נֶהֱנֶה הוּא שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲלוֹת. וְנִרְאֶה דְגָרַס וּמְקָרֶה אֶת הָעֲלִיָּה וְיוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ, פֵּרוּשׁ בַּעֲלִיָּה, וְלֹא יָנִיחַ לְבַעַל הַבַּיִת לִכְנוֹס בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ יְצִיאוֹתָיו. תּוֹסָפוֹת:
יב וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי אֵינוֹ חָסֵר, וְהַלֹּא מַשְׁחִיר לוֹ כְּתָלָיו בְּעָשָׁן כְּשֶׁדָּר שָׁם. לְפִיכָךְ כָּתַב הָרַשְׁבָּ"א זַ"ל דְּמֵהָא שָׁמְעִינַן דְּכָל שֶׁזֶּה אֵינוֹ נֶהֱנֶה אַף עַל גַּב דְּאִידָךְ חָסֵר, פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹנְעוֹ לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁהוּא פָטוּר. וְעוֹד רְאָיָה מִמִּשְׁנָה ג' פֶּרֶק ט' דְּדַוְקָא מִשּׁוּם דְּכָךְ כּוֹתֵב לוֹ. עַיֵּן שָׁם: