עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה א
א לִקְצֹר כוּ'. דְּלִשְׁנֵיהֶם יֵשׁ קְפֵידָא. דְּאִם הַמְּקַבֵּל רוֹצֶה לַעֲקֹר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצֹר, יָכוֹל בַּעַל הַקַּרְקַע לוֹמַר בָּעִינָא דְּתִזְדַּבֵּל אַרְעָאִי מֵהַקַּשׁ שֶׁיִּשָּׁאֵר בּוֹ אַחַר הַקָּצִיר, וְאִם בַּעַל קַרְקַע רוֹצֶה לַעֲקֹר יֹאמַר הַמְּקַבֵּל לֹא מָצִינָא דְּאֶטְרַח, שֶׁהַקְּצִירָה נוֹחָה. וּכְשֶׁהַמִּנְהָג לַעֲקֹר וְהַמְּקַבֵּל רוֹצֶה לִקְצֹר, יֹאמַר בַּעַל הַקַּרְקַע בָּעִינָא דְּתִנַּקַּר אַרְעָאִי. וְאִם הַבַּעַל הַקַּרְקַע רוֹצֶה לְקָצְרוֹ, יֹאמַר הַמְּקַבֵּל בָּעִינָא לְקוֹשֵׁשׁ הַקַּשׁ לְבַהֲמוֹתַי. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב יַחֲרֹשׁ. פְּשִׁיטָא. לֹא צְרִיכָא בְּאַתְרָא דְּלֹא מְנַכְּשֵׁי וְאָזִיל אִיהוּ וְנַכֵּישׁ, מַהוּ דְּתֵימָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ הַאי דְּנַכִּישְׁנָא אַדַּעְתָּא דְּלֹא כָּרִיבְנָא לַהּ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִיבָּעֵי לֵיהּ לְפֵרוּשֵׁי לֵיהּ. גְּמָרָא:
ג הַכֹּל כוּ'. לַאֲתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנָן מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַשְׂכִּיר אִילָנוֹת עַל גַּבֵּי קַרְקַע, שֶׁיִּטֹּל הָאָרִיס חֶלְקוֹ בְּפֵרוֹת הָאִילָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ טוֹרֵחַ בָּהֶן שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לָעֲבוֹדָה, מַשְׂכִּירִין, כְּלוֹמַר מִסְּתָמָא הֵם מֻשְׂכָּרִין. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּכֻלֵּי עָלְמָא נוֹתְנִים קַרְקַע לָאָרִיס עַל מְנָת שֶׁיִּקְּחוּ הֵן שְׁלִישׁ וְאָרִיס שְׁנֵי חֲלָקִים, וְאָזִיל אִיהוּ וְיָהֵיב בְּרִבְעָא, מַהוּ דְּתֵימָא דְּאָמַר לֵיהּ הַאי דְּבָצְרָא לָךְ אַדַּעְתָּא דְּלֹא יָהִיבְנָא לָךְ בָּאִילָנוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִיבָּעֵי לֵיהּ לְפֵרוּשֵׁי לֵיהּ. גְּמָרָא:
ד כְּשֵׁם כוּ'. לֵיתָא אֶלָּא בְּקַבְּלָנוּת. דְּאִי בַּחֲכִירוּת, לֹא שַׁיְכָא חֲלֻקָּה. רַשִׁ"י:
ה בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ. אוֹתוֹ שֶׁנִּקְצָץ עִם הַשִּׁבֹּלֶת קָרוּי תֶּבֶן. וְהַנִּשְׁאָר בָּאָרֶץ קָרוּי קַשׁ [וְעַיֵּן סוֹף פי"ז דְּכֵלִים]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: