עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ד
טז בִּתְאֵנִים כוּ'. שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֶרֶם וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים, עֲנָבִים וְלֹא תְאֵנִים. סִפְרִי (וִירוּשַׁלְמִי). וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז לֹא כוּ'. וַאֲפִלּוּ שְׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁנֵיהֶן. טוּר:
יח לֹא אָמְרוּ. שֶׁיֹּאכַל אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה, וְלֹא שֶׁיֵּשֵׁב לוֹ וְיֹאכַל לוֹמַר הֲרֵי מָנַעְתִּי אֶת עַצְמִי עַד כָּאן וְלֹא נָטַלְתִּי לֶאֱכֹל וְעַכְשָׁיו אֵשֵׁב לִי וְאוֹכַל:
יט דְבַגְּמָרָא מַקְּשׁוּ בָּהּ. כְּשֶׁהִיא פוֹרֶקֶת מֵהֵיכָא אָכְלָה (כָּל מַשָּׂאָהּ פּוֹרְקִין בְּבַת אַחַת וְהוֹלְכִין), אֵימָא עַד שֶׁתְּהֵא פוֹרֶקֶת. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא שֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶלָּא כְּשֶׁהִיא רוֹאָה בְּפָנֶיהָ כוּ', קָא מַשְׁמַע לָן. וְלֹא קָאֵי אַמִּפְּנֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, דְּמִן הַדִּין אוֹכֶלֶת. אֶלָּא מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: