עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה יא
לה יֵשׁ כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַכֹּל הֲלָכָה. אֲבָל צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הֵם הַדְּבָרִים שֶׁרְאוּיִים לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בִּלְבַד, וּכְלוֹמַר שֶׁאֵין בָּהֶם אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל הֵם רִבִּית דְּרַבָּנָן:
לו לֹא יֹאמַר כוּ'. נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהֵם דִּבְרֵי הַלֹּוֶה לַמַּלְוֶה, שֶׁמּוֹדִיעוֹ שֶׁבָּא אִישׁ פְּלוֹנִי כוּ'. וְכָל לֹא יֹאמַר דְּמַתְנִיתִין בְּלֹוֶה הֵם אֲמוּרִים, וּמַיְרֵי שֶׁמְּבַשְּׂרוֹ בְּכָךְ, וְטַעְמָא כִּדְתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אוֹמֵר מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ רָגִיל לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשַּׁךְ, אֲפִלּוּ דִּבּוּר אָסוּר. וְנֻסְחָא אַחֶרֶת דַּע אִם כוּ', וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁהֵם דִּבְרֵי הַמַּלְוֶה לַלֹּוֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לז הַסּוֹפֵר. מִשּׁוּם לֹא תְשִׂימוּן. הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה לִי דְּהוּא הַדִּין בְּלִפְנֵי עִוֵּר כְּשֶׁלֹּא הִלְוָהוּ בְּלֹא שְׁטָר:
לח לֹא תִתֵּן. אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ:
לט בְּכָל הָנֵי דְּחָשִׁיב בְּמַתְנִיתִין, דְּהוּא נוֹתֵן בְּנֶשֶׁךְ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, וְהוּא לוֹקֵחַ בִּשְׁעַת פֵּרָעוֹן, וְהָוֵי לוֹ כְּנוֹשֶׁה כְּשֶׁתּוֹבְעוֹ וְדוֹחֲקוֹ (רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁכֵּן רְגִילוּת כְּשֶׁתּוֹבְעוֹ דּוֹחֲקוֹ), וְהוּא שָׂם עָלָיו בְּנֶשֶׁךְ בִּשְׁעַת פִּסּוּק הַתְּנַאי, וְנוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנַי הַלֹּוֶה לְהַעֲבִירוֹ עַל לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ שֶׁהִיא אַזְהָרָה לַלֹּוֶה. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מ לֹא תַשִׁיךְ לְאָחִיךָ (דְּבָרִים כג):
מא זִמְנִין דְּעָבְרֵי נַמִּי אַלִּפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל, כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיָה מַלְוֶה בְּלֹא עָרֵב וְעֵדִים. אֲבָל לֹא תְשִׂימוּן פְּסִיקָא לֵיהּ כוּ'. תּוֹסָפוֹת: